ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, יוצא נגד מצב בו "נשמעות קריאות מצד אנשי ציבור להדחת שופטים, או לאי-קידומם, בשל תוכנן של הכרעות שיפוטיות". זהו "מצב שאין לקבלו", אומר פוגלמן בטקס לציון פרישתו (1.10.24). דבריו התייחסו במיוחד לדרישות המגיעות מתוך הקואליציה והממשלה, הן במישרין והן בעקיפין. השר יריב לוין נכח בטקס אך לא נשא דברים. פוגלמן, שעמד בראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, אמר: "קיימת חשיבות מכרעת לתפקידו של המשפטן בשירות הציבורי, אשר ניצב לא אחת כ'קו ההגנה הראשון' על שלטון החוק. לצד המקצועיות הבלתי מתפשרת והמחויבות למתן ייצוג איכותי לרשויות השלטון בערכאות השונות, הפרקליט הוא גם נאמן הציבור, ועליו לשמור על האינטרס הציבורי ועל זכויות האדם. מחויב הוא להגן על החלטות הרשות המבצעת רק כאשר אלה עולות בקנה אחד עם הוראות הדין". הוא התייחס לנסיונות להפוך את היועצים המשפטיים למשרות אמון - חלק מן הרפורמה המשפטית: "השמירה על עצמאותם ועל אי-תלותם של המשפטנים בשירות המדינה היא רכיב חיוני בהגנה על שלטון החוק ובביצורו". פוגלמן הוסיף: "דמוקרטיה היא יותר מאשר ביטוי לעיקרון ריבונות העם באמצעות בחירת נציגיו. היא מושתתת על אדנים נוספים, חיוניים באותה מידה: הגנה על זכויות האדם, אכיפת שלטון החוק במובנו הרחב, שמירה על עקרון הפרדת הרשויות, וקיום מערכת משפט עצמאית. משטר דמוקרטי מותנה בעמידה בלתי מתפשרת על עקרונות מהותיים אלה כולם. חוקה כתובה, המרסנת את כוחו של הרוב, היא נדבך חשוב בהגשמת עקרונות הדמוקרטיה. אולם ערכים כתובים לבדם אינם מספיקים: כפי שציינתי בעבר, לבית המשפט נתון תפקיד מפתח בהגנה על עקרונות אלה". פוגלמן שב והזכיר, כי בישראל אין חוקה וכי הממשלה יכולה למעשה לשנות את חוקי היסוד כרצונה. לכן, המשיך, "ביקורת שיפוטית היא המגבלה האפקטיבית המשמעותית ביותר על הכוח הריכוזי שמצוי בידי הממשלה. בשים לב למצב דברים זה, מתחדדת החיוניות שבהבטחת יכולתו של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית - הנדרשת לעצם קיומה של הדמוקרטיה הישראלית. "כפי שהובהר לא אחת, ביקורת שיפוטית אפקטיבית מחייבת, כתנאי מקדים, שמירה על עצמאותה ועל אי-תלותה של הרשות השופטת. עצמאות זו משמעה כי שופטי ישראל מחויבים כולם ליישם את הדין לפי מיטב הבנתם ותפיסתם. זאת, גם כאשר הכרעתם אינה פופולרית, וגם כאשר היא עשויה לעורר ביקורת ציבורית קשה. זהו עיקרון יסודי שניצב בשורש עבודתה של הרשות השופטת כולה, בבחינת קיום הצהרת האמונים: 'לא להטות משפט ולא להכיר פנים'. "עצמאות בית המשפט אינה פריבילגיה של השופטים. בית משפט עצמאי הוא הערובה לכך שזכויות האדם יישמרו, שהשלטון יפעל בגבולות החוק, ושהצדק ייעשה וגם ייראה. לצערי, מזה זמן אנו עדים למתקפות אישיות כלפי שופטים בשל ביצוע מלאכתם השיפוטית על-פי הדין. זוהי תופעה מדאיגה.

הסמכה רחבה - לא על חשבון איכות השופטים

"להבדיל מביקורת לגיטימית ועניינית, מתקפות אישיות נגד שופטים מכוונות לפגיעה באותה עצמאות שיפוטית, ומטרתן לאיים על שופטים כך שלא יקבלו החלטה הסותרת את עמדת המבקרים. למתקפות אישיות על שופטים אין מקום במדינה דמוקרטית. מצב דברים שבו נשמעות קריאות מצד אנשי ציבור להדחת שופטים, או לאי-קידומם, בשל תוכנן של הכרעות שיפוטיות, הוא מצב שאין לקבלו. בהזדמנות זו, אני מבקש לשוב ולהדגיש את המחויבות של הרשות השופטת להגן על כלל השופטים - אשר עושים את מלאכתם מתוך תחושת שליחות ומסירות. לא ניתן יד למצב שבו שופט ייפגע בשל כך שעשה את מלאכתו. "הניסיונות להטיל מורא על שופטים מכהנים, מצטרפים לניסיונות נוספים לפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת, ובתוך כך ליוזמות לצמצום משמעותי של סמכויות בתי המשפט ולקריאות פומביות שלא לקיים הכרעות שיפוטיות. כל אלה נועדו להחליש את הרשות השופטת", אמר, ברומזו בין היתר לקריאות מתוך הקואליציה והממשלה שלא לקיים את פסק הדין בנוגע למינוי נשיא בית המשפט העליון. עוד הדגיש פוגלמן "את הצורך החיוני בהשלמת הרכבו של בית המשפט העליון, וזאת באמצעות מינוי נשיא של קבע לבית משפט זה ושלושה שופטים נוספים. מינויים אלה חשובים מאין כמוהם לתפקודו התקין של בית המשפט ושל המערכת כולה. בהקשר זה אבהיר כי הצורך בהסכמה רחבה, שעליו אין חולק, אינו יכול לבוא על חשבון איכות השופטים. על כן, בטוחני שהרשות השופטת תעמוד איתן בדרישותיה למצוינות מקצועית. כך נוכל להבטיח כי בית המשפט ימשיך וימלא את תפקידו המכריע בהגנה על שלטון החוק ועל זכויות האדם בישראל".