X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   פַּנְדוֹרָה
יוחי ברנר בנו של סגן מפקד הפלמ"ח אורי ברנר ורבקה קרמר בכינוס פלמ"ח [צילום: דוד עינב]
מתה סולנית "הצ'יזבטרון" רבקה קרמר בת 94
רבקהל'ה הייתה בת 18 כשהצטרפה לצ'יזבטרון בראיונות לעיתונות ובדברים שנשאה בכינוסי פלמ"ח ובמסגרות נוספות הביעה קרמר לא אחת געגועים ונוסטלגיה לתקופתה בצ'יזבטרון והגדירה אותה כאחת התקופות היפות בחייה
רבקה קרמר, מי שהייתה סולנית וכוכבת להקת "הצ'יזבטרון", הלהקה הצבאית של הפלמ"ח וככול הידוע אחרונת הלהקה, הלכה לעולמה (29.9.24) בביתה במושב בני ציון שבשרון והיא בת 94 במותה.
רבקה, שכונתה בפי מכריה רבקהל'ה, נולדה ב-1930 בליטא בשם רבקה מדניק, בתם של ברינה ומיכאל מדניק. בהיותה בת שלוש לערך, בשנת 1933, עלתה עם משפחתה לארץ. המשפחה התיישבה בתל אביב. האב מיכאל עבד כנפח במחנות הצבא הבריטי. רבקהל'ה גדלה והתחנכה בתל אביב. בילדותה למדה שיעורי מוזיקה ונגינה בפסנתר אצל המלחין והמורה למוזיקה הנודע דניאל סמבורסקי ולמדה ב"תיכון חדש" בתל אביב.
הייתה חניכה ומדריכה בקן "השומר הצעיר". כאן בקן "השומר הצעיר" הכירה את שמואל בונים לימים במאי להקת הצ'יזבטרון. בגיל 17 התגייסה רבקהל'ה לפלמ"ח ושירתה במחלקת ההסברה במטה הפלמ"ח ברחוב הירקון בתל אביב כפקידה במשרדו של זרובבל גלעד שהיה קצין מטה הפלמ"ח האחראי לכל הפרסומים של הפלמ"ח.
בגיל 18 מצטרפת לצ'יזבטרון
באוגוסט 1948 בעת סיור הופעות של להקת "הצ'יזבטרון" בנגב, במהלך מלחמת העצמאות, עלתה המשאית שנסעו בה חברי הצ'יזבטרון על מוקש בדרך עפר בין הקיבוצים בארי ובארות יצחק. הנוסעים ברכב נפגעו קל אולם סולנית הצ'יזבטרון אהלה הלוי בתם של השחקנית לאה דגנית ושל משה הלוי, במאי ומיסד תיאטרון "האהל" (שעל שמו היא קרויה) נפצעה קשה ברגלה ונבצר ממנה להופיע בלהקה. רבקה'לה, אז מדניק, שבאותה עת שירתה במטה ההסברה של הפלמ"ח, נתבקשה-הוזעקה על-ידי במאי הלהקה שמואל בונים להחליף את אהלה כסולנית והשאר היסטוריה.
רבקהל'ה הייתה בת 18 כשהצטרפה לצ'יזבטרון. היא השתתפה בתוכנית השלישית, "הפלמ"חניק מחפש את המחר", התוכנית הרביעית - "הטרמפ" והתוכנית החמישית - "שטח הפקר" והייתה הסולנית בכמה מהלהיטים הגדולים של הלהקה הצבאית ובהם "הן אפשר", "זה הכל עניין של אופי" ו"שיר אפור". הסולו הראשון שקיבלה לשיר בהופעות הצ'יזבטרון היה "הן אפשר" (בשלכת נושב כבר) שיר שמזוהה איתה מאז יותר מכל ונחשב לאחד הלהיטים הבולטים של אותה תקופה.
סיפורה של "הצ'יזבטרון
"הצ'יזבטרון" הייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח ושל צה"ל בראשית הקמתו ופעלה מינואר 1948 ועד שנת 1950. הלהקה הייתה מורכבת מחבורה של שחקנים וזמרים צעירים בליווי אקורדיוניסט. היא כללה בין השאר את שייקה אופיר (אז ישעיהו גולדשטיין), נעמי פולני, גדעון זינגר, יואל זילברג, שלמה בר-שביט, רבקה מדניק (קרמר), אהלה הלוי, מרגלית בנאי, זהרירה חריפאי, שמואל רוזן ועוד. מפקד הלהקה וכותב רוב שיריה היה חיים חפר ובמאי הלהקה ברוב שנות פעילותה היה שמואל בונים.
מימין ד"ר עומר עינב מנהל יד יערי, רבקה קרמר ואלוף במיל זאב אלמוג מפקד חיל הים לשעבר [צילום: דוד עינב]
געגועים לתקופת הציזבטרון
בראיונות לעיתונות ובדברים שנשאה בכינוסי פלמ"ח ובמסגרות נוספות הביעה קרמר לא אחת געגועים ונוסטלגיה לתקופתה בצ'יזבטרון והגדירה אותה כאחת התקופות היפות בחייה. אולם לצד זיכרונות יפים סיפרה רבקה'לה כי חוו גם אירועים קשים של אובדן ועצב על מות חיילים וחברים רבים. להקת הצ'יזבטרון הופיעה גם באזורי הקרבות וגם במקומות שהוגדרו כמסוכנים. רבקה'לה סיפרה כי אחד מהזיכרונות, הצרוב בזיכרונה מאותה תקופה לאורך שנים, הוא הופעה של הצ'יזבטרון במלחמת העצמאות באזור כיס פלוג'ה בפני שישה חיילים שישבו בוכיים כי נהרגו להם ערב קודם לכן שמונה חברים בקרב, "השתדלנו בהופעה בפניהם להחיות אותם ולעודד רוחם", סיפרה לימים רבקה'לה.
פעילה ב'עמותת דור הפלמ"ח'
לאחר שחרורה מצה"ל ופירוק הלהקה ב-1950 עבדה רבקהל'ה, למדה משחק בבית הספר הדרמטי של התיאטרון הקאמרי אבל הבינה כי תחום הבמה הוא לא התחום שהיא רוצה לעסוק בו ושמתאים לה ובמקביל עבדה למחייתה כמזכירה בסוכנות היהודית. ב-1956 עבדה כדיילת באל-על. בהמשך עבדה כמורה-מדריכה במוסד החינוכי של עליית הנוער אלוני יצחק.
בגיל 29 נישאה רבקלה למקס קרמר שעלה לארץ מדרום אפריקה בשנת 1957 והיה מבעלי חברת מרום לשירותי טייס ותעופה ולהם שלוש בנות.
קרמר הופיעה בשירה לאורך השנים פה ושם בעיקר בכינוסי ואירועי פלמ"ח ובשירי פלמ"ח. בשנת 1960 הופיעה בהרכב של הצ'יזבטרון בערב לזכרו של יצחק שדה בתוכנית "חיים שכאלה" בתחילת שנות ה-70 שעסקה בעזר ויצמן וביצעה את השיר "יצאנו אט" וריגשה את הקהל. מדי שנה ביום העצמאות נהגה לערוך בביתה בכפר שמריהו מסיבה לחבריה מהפלמ"ח, מהצ'יזבטרון. ב-1978 שיחקה בסרט הלהקה, בתפקיד קטן של בעלת בית במסיבת יום העצמאות.
במשך שנים ארוכות הייתה פעילה ב"עמותת דור הפלמ"ח' ועד שנותיה האחרונות התנדבה במוזאון בית הפלמ"ח בת"א.
"אנרגטית, כריזמטית, חייכנית, חדת לשון"
מתעדת ההיסטוריה יעל הורוביץ שפגשה ברבקה'לה בשורה של כינוסי ואירועי פלמ"ח מספרת בדף הפייסבוק: "רבקהל'ה הייתה אנרגטית, כריזמטית, חייכנית,
חדת לשון, מילאה תפקיד חשוב עם חבריה לצ'יזבטרון בהעלאת המוראל של הלוחמים ברחבי הארץ. לפני כמה שנים פנתה אליי רבקהל'ה בבקשה לתעד את סיפור חייה. לאחר לבטים, העדיפה שלא לספר את כל מעלליה ומעשי שובבותה שליוו את חייה".
רבקה הותירה אחריה שלוש בנות נכדים ונינים. הובאה למנוחות (30.9.24) בבית העלמין במושב בני ציון שבשרון .
Author
עיתונאי | דוא"ל
עיתונאי. היה כתב עיתון "הארץ" ו"דבר". פייסבוק - ↗
תאריך:  01/10/2024   |   עודכן:  01/10/2024
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מתה סולנית "הצ'יזבטרון" רבקה קרמר בת 94
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות נוספות פַּנְדוֹרָה
עידן יוסף
דן תיכון, שכיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד במשך 18 שנים, כיהן כיו"ר ועדות מרכזיות, וקידם את חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואת יחסי ישראל-גרמניה
יפעת גדות
שנה ל-7 באוקטובר    מירב שקד, יוזמת "רוקמותהילים"- "הפרויקט יוצר חיבור חדש בין היהדות למדינת ישראל האהובה שלנו - מאז המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, חשיבות התפילה עלתה פלאים, יש שיקראו לה בקשה או תקווה, יש שיתארו אותה כשאיפה או המיית לב"
יפעת גדות
האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים מודיעה על הענקת התואר לאבי נשר וכן על כך שישמש כיועץ אומנותי מיוחד במסלול האקדמי המתחדש לתואר שני בלימודי מוזיקה לקולנוע ומדיה
אלי אלון
אביבה ניר השתתפה לאורך שנות ה-70 בכמה מפסטיבלי הזמר המזרחי שנקראו בשם הרשמי "למנצח שיר מזמור - פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח"
יצחק דנון
מרים כבהא מבקשת לקצר את תקופת הצינון כדי שתוכל להיכנס בתחילת אוקטובר לתפקיד משנה למנכ"ל מרכז אקורד-פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il