יש לפסוק הוצאות ממשיות לטובתו של עותר לפי חוק חופש המידע, אם עתירתו הובילה בפועל לכך שיקבל את המידע שביקש. זהו המסר העולה (1.10.24) משתי החלטות של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. למרות שערכאת הערעור כמעט לעולם אינה מתערבת בסכום ההוצאות שפסקה הערכאה הדיונית, סולברג מתכוון לקבל שני ערעורים ולהגדיל את ההוצאות שנפסקו בשתי עתירות על-פי חוק חופש המידע. זאת, מאחר שהמידע המבוקש נמסר לאחר הגשתן - מה שמלמד שהעתירות השיגו את מבוקשן בלא שיהיה צורך לדון בהן. במקרה הראשון עתרה עמותת איחוד הישיבות בארץ ישראל (הגוף החרדי היחיד המתייצב להליכים בנוגע לגיוס החרדים) נגד הממונה על חופש המידע בצה"ל. היא הגישה שורה של בקשות שנדחו, בין היתר בנוגע להליכי גיוס לבעלי קושי נפשי, הליכי משמעת ומילואים, ישיבות ההסדר וגיוס בוגרות מסלול שוחרות. לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה בנוגע למידע והעתירה מיצתה את עצמה, פסק לה בית המשפט המחוזי בתל אביב הוצאות בסך 1,000 שקל. במקרה השני עתרה עמותת עורכי דין למען מינהל תקין נגד המועצה המקומית בית לקיה, בבקשה לקבל מידע על התקשרויות ועדת הרכש שלה. גם כאן המידע נמסר בעקבות הגשת העתירה, ובית המשפט המחוזי בבאר שבע חייב את המועצה בהוצאות בסך 500 שקל. שתי העמותות ערערו לבית המשפט העליון בנוגע לסכום ההוצאות, ובשתי החלטותיו אומר סולברג שהחלטת בית המשפט המחוזי מעוררת קושי, שכן "משמעות הדברים היא הותרת המערערת בחסרון כיס, כתוצאה מעתירתה, על-אף שנראה כי עתירה זו היא שהניעה את המשיב/ה להיענות לפניית המערערת". לאור זאת, הציע סולברג לצה"ל ולמועצה להסכים שהערעורים יתקבלו, והצדדים יסכימו שהוא יפסוק סכום גבוה יותר או שיגיעו להסכמות ביניהם. הוא הורה לצדדים בשני התיקים להגיב בתוך ארבעה שבועות.