המתיחות הבינלאומית נמשכת בימים האחרונים בעקבות המתקפה האירנית על ישראל, והתחייבות ממשלת ישראל בכלל וראש הממשלה
בנימין נתניהו בפרט להגיב בחריפות בשטחה של אירן. התגובות ממדינות המערב ומדינות ערב מתמקדות בחשש מפני התגובה הצבאית הישראלית הקרובה. הסלמה זו צפויה להוביל להשלכות גלובאליות ולתגובות כלכליות וביטחוניות נרחבות, בראשן עליית מחירי הנפט.
המתקפה האירנית וההשלכות הכלכליות. אירן שיגרה כ-180 טילים לעבר ישראל. מרביתם יורטו על-ידי מערכות ההגנה הישראליות. המתקפה גרמה לעלייה משמעותית במחירי הנפט, שזינקו מ-85 דולר לחבית טרם ההסלמה ל-95 דולר לחבית כיום. צפוי שהמחיר ימשיך לעלות אם ישראל תתקוף את בתי הזיקוק באירן. תרחיש זה עלול להביא את מחיר החבית ל-100 דולר ומעלה, דבר העלול לפגוע במדינות המערב ולהעלות את מחירי האנרגיה בעולם.
אירן מאיימת על מתקני הנפט האזוריים. אירן, בהנהגת הנשיא מסעוד פזשכיאן ומנהיגה הרוחני עלי חמינאי, כבר הזהירה: אם ישראל תתקוף את מתקני הנפט שלה, היא תגיב בעוצמה על מתקני נפט במזרח התיכון, כולל באיחוד האמירויות ובערב הסעודית. משמרות המהפכה של אירן הדגישו כי הם מוכנים לפגוע בתשתיות חיוניות במדינות השכנות, דבר שיגרום להפרעות משמעותיות באספקת הנפט העולמית. בפועל, יצואניות הנפט הגדולות במזרח התיכון הפכו להיות בנות ערובה למתקפתה של אירן. זה מצב בלתי נסבל, המחייב התערבות המעצמות, ובעיקר מצד ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי.
רוסיה תצא נשכרת במלחמתה מול אוקראינה. ההסלמה בין אירן לישראל תסייע לרוסיה - שהיא אחת מיצואניות הנפט המובילות בעולם. הפגיעה הצפויה בתשתיות הנפט במזרח התיכון עשויה להעלות את הביקוש לנפט רוסי, ולסייע למוסקבה לממן ביעילות גדולה יותר את מלחמתה באוקראינה. מצב זה נוגד את האינטרסים של ארה"ב ואירופה, שעלולות למצוא את עצמן חשופות ללחצים כלכליים נוספים ולחיזוק מעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית.
עמדת ארה”ב ומדינות המערב. ארצות הברית הביעה תמיכה מוחלטת בזכותה של ישראל להגן על עצמה. עם זאת, הנשיא
ג'ו ביידן הדגיש את הצורך בתגובה פרופורציונלית שתמנע את הרחבת הסכסוך. דובר הפנטגון ציין כי הכוחות האמריקניים במזרח התיכון תוגברו כדי להבטיח את ביטחון האזור ולהגן על האינטרסים האמריקניים. כוחות נוספים ובהם אלפי חיילים נשלחו לאזור. קיים חשש כבד כי תקיפה על מתקני נפט תגרום לזעזוע נוסף בשוק האנרגיה ותעודד את רוסיה להעצים את לחציה כלפי מדינות אירופה.
מצרים ומדינות ערב קוראות לריסון. מצרים, לצד מדינות ערב נוספות, קראה לריסון והתריעה מפני פגיעה ביציבות האזור כולו. מקורות מצריים הביעו דאגה מהפוטנציאל לפגיעה באספקת הנפט, דבר העלול לגרום לזעזועים כלכליים ולהסלמה ביטחונית במזרח התיכון.