בית המשפט העליון הורה לממשלה, לשר בצלאל סמוטריץ' ולכנסת לנמק מדוע נמסר לכנסת מידע חלקי בלבד בעת אישור התקציבים הנוספים לשנת 2024. השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר הוציאו (6.10.24) צו על תנאי בעקבות עתירתם של קרן ברל כצנלסון וחברי הכנסת ולדימיר בליאק, מירב כהן, נעמה לזימי, מטי צרפתי-הרכבי, גלעד קריב ואפרת רייטן. העתירה הוגשה בחודש ינואר ונטען בה, כי הממשלה מסתירה מידע מהכנסת והציבור, וכך היא מקשה להבין מהם סדרי העדיפות האמיתיים שלה - במיוחד בתחום הכספים הקואליציוניים אל מול הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים מהמלחמה. לדבריהם, בניגוד למצב בעת אישורו של תקציב המדינה הרגיל - בתקציבים הנוספים לא נמסרו לכנסת "הספר הכחול" (הפירוט המילולי של תוכניות המשרדים), "הספר הירוק" (פירוט התוכניות לפי התקנות השונות) והתחזית הרב-שנתית. לדעת העותרים, התנהלות זו מנוגדת לחוק יסוד משק המדינה, חוק יסוד התקציב ונוהלי העבודה המקובלים בחקיקת התקציב. לטענתם, התוצאה היא שחברי הכנסת לא קיבלו תשתית עובדתית רלוונטית מינימלית על-מנת לבחון את תוכניות העבודה העומדות בבסיס התקציב ואת התחזיות הכלכליות שעל בסיסן הוא גובש, מה שהופך את הכנסת לחותמת גומי של הממשלה. התקציב הנוסף הראשון של 2024 כלל את המסמכים הבאים: תחזית תקבולים והמלוות; היקף הגרעון ואומדן המקורות למימונו; סקירה כלכלית, תחזית הכנסות ועידכון התוכנית לשנים 2027-2025; וניתוח הטבות המס השנה. התקציב הנוסף השני, שאושר בחודש שעבר, הוגש בצירוף אותם מסמכים, בתוספת דברי הסבר לשינויים בו לעומת התקציב הנוסף הראשון, וועדת הכספים קיבלה לבקשתה גם טבלה ובה פירוט התוכניות במסגרת התקציב הנוסף. הצו שהוציא בג"ץ מורה לנמק "מדוע לא ייקבע כי העקרונות והוראות הדין החלים על הגשת חוק תקציב נוסף זהים לאלו החלים על הגשת חוק התקציב השנתי. מדוע לא ייקבע כי כך יש לנהוג ביחס לחוקי התקציב הנוספים לשנת 2024, וכי אין די בהסברים הנלווים להם במתכונתם הנוכחית".