אתר הגרעין העיקרי של אירן הוא נתנז, הקבור בעומק של שלוש קומות במדבר מצפון לטהרן. אתר זה הוא מטרה קלה יחסית, אך פגיעה בו תהווה הכרזת מלחמה – מציין הטיימס. ב-15 השנים האחרונות ניסתה ארה"ב – ללא הצלחה – לפעול בשילוב של דיפלומטיה, עיצומים וחבלה כדי לבלום את תוכנית הגרעין. במקביל, היא מנעה מישראל את הנשק היכול לפגוע במתקן הגרעין העיקרי השני – פורדו, הבנוי עמוק בתוך הר. הנשיא ג'ורג' בוש הבן דחה את בקשת ישראל לספק לה פצצות חודרי בונקרים ומפציצי B-2 היכולים לשאת אותן. בעקבות זאת, ביצעו ארה"ב וישראל את מבצע "המשחקים האולימפיים", בו הרסו למעלה מ-1,000 צנטריפוגות באמצעות וירוס "סקסנט" ועיכבו את התוכנית בשנה. אולם, האירנים שיקמו את התוכנית והוסיפו אלפי צנטריפוגות, ובעיקר – העבירו את המתקנים למעבה האדמה. ישראל הגיבה בחיסולים של מדעני גרעין ובהתקפות על מתקני גרעין שנותרו מעל פני האדמה, אומר הטיימס, והשקיעה משאבים עצומים בהכנות לתקיפת המתקנים העיקריים. כידוע, הנשיא ברק אובמה הוביל לחתימת הסכם עם אירן ב-2015, אשר הכניס את תוכנית הגרעין שלה לפיקוח הדוק ואמור היה לעכב בעשר שנים את פיתוח הנשק. ישראל מתחה ביקורת חריפה על ההסכם, טראמפ הוציא את ארה"ב ממנו בתקווה שהכבדת העיצומים על אירן תוביל אותה לוותר על התוכנית הצבאית, אך בפועל היא ניצלה את העדר הפיקוח כדי להגיע אל סף הפצצה. פקידים ישראלים אמרו לטיימס, כי כאשר נכנס בנט לתפקיד ראש הממשלה ב-2021, הוא נדהם מהעדר תוכניות מבצעיות למתקפה על מתקני הגרעין. הוא הורה לשוב ולהשקיע משאבים בתוכניות כאלה ואף לתרגל אותן. עם זאת, גם כיום היכולת הישראלית מוגבלת – בין היתר משום שמטוסיה יצטרכו לתדלק באוויר ולהסתמך על מטוסי תדלוק מיושנים מדגם בואינג 707. הבעיה המרכזית היא שהפצצות חודרות הבונקרים שבידי ישראל טובות די הצורך כדי לפגוע במנהרות של חיזבאללה ולחסל את חסן נסראללה, אך לא כדי לפגוע בצורה משמעותית במתקני גרעין המחופרים עשרות מטרים באדמה. "היעד הגרעיני הוא מטרה קשה מאוד", אומר הגנרל פרנק מק'קינזי, שהיה הממונה על התכנון נגד אירן בפיקוד המרכז של הצבא האמריקני. "יש חלופות רבות למטרה הזאת", כולל יעדים בתחום האנרגיה (דהיינו, מתקני נפט) שבהם יהיה קל יותר לפגוע. במקביל, לאחרונה גברו הדאגות בנוגע לתוכנית הגרעין האירנית. שר החוץ, אנתוני בלינקן, אמר שרוסיה חולקת עם אירן טכנולוגיה בנושאים גרעיניים, אם כי פקידי ממשל אמרו שמדובר בנושאים טכניים ולא בציוד הדרוש כדי לייצר ראש נפץ. אירן מספקת לרוסיה מאות כטב"מים לשימוש באוקראינה, וזוהי התמורה שהיא עשויה לדרוש ולקבל. חשש נוסף הוא, שדווקא הפגיעות הקשות שספג חיזבאללה עלולות לגרום לאירן לחוש פגיעה ולהוביל אותה אל מעבר לסף הגרעיני, כהרתעה חילופית לזו שאיבדה.