שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, יוצא נגד הביטוי "עבירות על-רקע
כבוד המשפחה" - בו נעשה שימוש תדיר לתיאור פגיעות חמורות, עד כדי רצח, של נשים ערביות בידי גברים בשל התנהגותן הרומנטית או המינית. אלרון חוזר על דברים שאמר כאשר היה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, וכעת - בפסק דין בבית המשפט העליון, בהסכמת השופטים
אלכס שטיין ו
רות רונן.
אלרון אומר: "אלימות המופנית כלפי נשים על-ידי בני משפחתן, מתוך מטרה למשטר את התנהגותן ולהגביל את חרותן, אינה תופעה נדירה. החומרה המיוחסת לעבירות אלה קיבלה ביטוי במדיניות הענישה של בית המשפט". הוא מזכיר שהמחוקק הביע את עמדתו בכך שקבע, בתיקון 113 לחוק העונשין (הבניית שיקול הדעת בענישה), כי עבירות כאלו הן סיבה להחמרה בעונש.
עוד אומר אלרון: "בהקשר זה, אציין את הסתייגותי ממסגור עבירות מסוג זה כעבירות על-רקע 'כבוד המשפחה'. המדובר בעבירות הממוקדות
נגד כבוד האדם של הקורבנות, ונגד זכותם הבסיסית לחיות את חייהם כבני חורין. בהקשר זה, ציינתי בעבר כי 'תפיסה מסולפת ומעוותת של 'כבוד' עשויה להפוך את המוסר האנושי על ראשו'. התייחסות להתנהגות נפשעת זו כמגנה על 'כבוד' כלשהו, עלולה להצטייר כמביעה זילות בחומרה הנשקפת מעבירות אלה, ובצורך החברתי להוקיע אותן מכל וכל".
אלרון קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשיהם של בדיע אל-גלאוי, ראשד אל-גלאוי, סגאר אל-גלאוי ומוחמד אל-גלאוי, אשר הודו והורשעו בחטיפה לשם רצח או סחיטה ובריבוי עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש. הם חטפו והיכו קשות אישה, אחותם של שני הראשונים ודודתם של שני האחרונים לאחר שיצאה להליכה מחוץ לביתה ואף איימו לרצוח אותה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר על סגאר 55 חודשי מאסר, ועל יתר הנאשמים - חמש שנות מאסר. אלרון החמיר את העונשים לשבע שנות מאסר לבדיע, ראשד ומוחמד, ול-6.5 שנות מאסר לסגאר. "המתלוננת אינה מורשת ללכת ברחוב בשעת ערב, מבלי שהדבר יוביל למסכת אימים מצד המשיבים - אחייה ואחייניה, לא פחות", הוא מדגיש.
לדברי אלרון, "לא ניתן שלא להרהר על גורלה המר של המתלוננת אלמלא תעוזת שכנתה, הלב נכמר לראות מה עוללו המשיבים לפניה של המתלוננת, לחשוב על מצוקתה עת חבטו וחבלו בה המשיבים, בני משפחתה, כאשר כל עוונה היה כי העזה להלך עם חברתה ברחובה של עיר. תחושת הנרדפות ממשיכה ללוות את המתלוננת האומללה, שנעתקה מביתה ומילדיה ונאלצה מאז למצוא מסתור להגנה על חייה, תחושה זו תמשיך ללוותה ותהווה צל מאיים על המשך חייה". את המדינה ייצגה עו"ד מיכל בלומנטל, ואת הנאשמים - עו"ד אהוד בן-יהודה.