הימנעות מהפעלת כלים טכנולוגיים דוגמת הרוגלה פגסוס תהפוך תקשורת בין מחשבים לעיר מקלט לתכנון עבירות וביצוען - מתריעה המדינה (10.10.24) בפני בג"ץ. התגובה משקפת גם את עמדותיהם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר. האגודה לזכויות האזרח טענה בעתירה שהגישה אשתקד, כי יש צורך בחקיקה ספציפית שתאפשר למשטרה ולשב"כ להשתמש באמצעים להאזנה לתקשורת בין מחשבים. היא ביקשה מבג"ץ לפסול את הפרשנות של המדינה, לפיה ניתן להשתמש לצורך כך בחוק האזנות סתר ובחוק השב"כ, ולמנוע את השימוש ברוגלות עד להסדרתו בחקיקה ראשית. המדינה טוענת, כי החקיקה הקיימת מספיקה כדי לאפשר שימוש שכזה, בעוד פרשנותה של האגודה היא בלתי סבירה, אינה מתאימה למציאות הטכנולוגית ומנוגדת לתכליתו של חוק האזנות סתר. פרשנות זו "תוביל לפגיעה קשה ביכולת המשטרה והשירות לבצע את תפקידיהם ולממש את תכלית החקיקה לשמה התיר להם המחוקק לבצע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים. "מדובר באמצעי חיוני ואפקטיבי למילוי תפקידי המשטרה והשירות בשמירה על שלום הציבור וביטחונו, ובכלל זה לגילוי, חקירה ומניעת עבירות בכלל, ופשיעה חמורה בפרט, כמו גם לשמירה על ביטחון המדינה, והמלחמה בטרור בפרט. נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובשים לב לכך שמרבית התקשורת בין עבריינים נעשית באמצעות תקשורת בין מחשבים, לאמצעי דנן עשוי להיות באירועים שונים תפקיד מרכזי והכרחי במילוי תפקידי הגופים הללו בהצלחה וביעילות". המדינה מזהירה, כי דחיית פרשנותה "תביא לכך שתקשורת בין מחשבים תהפוך לעיר מקלט לתכנון ולביצוע עבירות, גם מקום ששופט (או השר המוסמך או ראש רשות הביטחון, לפי העניין) אישר, כי על-אף הפגיעה בפרטיות קמה הצדקה להאזנת סתר כדי למנוע פגיעה בשלום הציבור ובביטחונו, באופן שישים לאל את כוונת המחוקק כי במקרים אלה תופעל הסמכות להאזנת סתר". התגובה הוגשה באמצעות עו"ד שוש שמואלי.