שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, אשרר (14.10.24) את מינויה של אודליה מינס לממלאת-מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה. בג"ץ דחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון, בה תמכה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, וקיבל את עמדת שר התקשורת, שלמה קרעי. סולברג קובע - בהסכמה עם קרעי ובניגוד לפרשנותה של מיארה - כי תנאי הכשירות הקבועים לממלא-מקום יו"ר חברה ממשלתית, אינם חלים על מינוי דומה ברשות השנייה. לשון החוק אומנם מאפשרת את שתי הפרשנויות, אך תכליתו תומכת בעמדתו של קרעי, ולפיה התנאי היחיד הוא שמדובר באחד מחברי המועצה (ואין צורך בתנאי כשירות כגון ידע וניסיון). לדברי סולברג, זוהי הפרשנות הנכונה "בהינתן הדגש המשמעותי שניתן, הן במישור הסובייקטיבי, הן במישור האובייקטיבי, לתכלית הרציפות התפקודית; בהתחשב בכך שחוק החברות הממשלתיות מכפיף עצמו, בכל הנוגע למינויים בתאגידים סטטוטוריים, לחוקים הספציפיים שעליהם הוא חל" - ובמקרה זה, חוק הרשות השנייה. ולכן, "השר מוסמך לפי סעיף זה למנות ממלא-מקום ליו"ר המועצה, מבין חברי המועצה, אף אם אינו עומד בתנאי הכשירות למינוי יו"ר קבוע". סולברג גם דוחה את הטענות שהועלו בעתירה נגד האופן בו בוצע מינויה של מינס. ההחלטה לא הופיעה על סדר יומה של הממשלה לקראת הישיבה בה אושרה, ומיארה טענה שזהו פגם היורד לשורשו של המינוי. סולברג אינו מסכים: זהו אומנם המצב הרצוי, אך "הממשלה מקבלת את החלטותיה, דרך קבע, במציאות דינמית; קל וחומר בשנה האחרונה. תקנון עבודת הממשלה מכיר בעובדה זו, וקובע חריגים לכלל האמור, שלפיו אין לדון בישיבת הממשלה, אלא בנושאים שהועמדו קודם לכן על סדר היום". עוד הוא דוחה את הטענה לפיה ההחלטה התקבלה בהעדר תשתית עובדתית הולמת. עוד אומר סולברג, כי היה מקום שמיארה תתיר לקרעי ייצוג נפרד, כאשר כאמור היא עצמה תמכה בקבלת העתירה. "ההחלטה שלא להתיר יצוג נפרד בעתירה דנן, התבססה, בעיקרה, על כך ש'אין מדובר בסוגיה משפטית חוקתית או משטרית עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית מובהקת שיש בה כדי להצדיק מתן ייצוג נפרד'. הפכתי והפכתי, ולא מצאתי בסיס משפטי איתן לקביעת סטנדרט כאמור... מקום בו עסקינן בסוגיה כה רגישה, סבורני כי מוטב לצעוד על קרקע מוצקה ככל הניתן. ואידך זיל גמור". סולברג מוסיף: "בכך שהשר סמך את ידיו, לגבי המינוי מושא העתירה, על עמדה משפטית שהוצגה על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה לפני שנים לא רבות [במקרה דומה - א.ל], יש כדי ללמד, על פני הדברים, כי אין מדובר בעמדה פרשנית שהיא כה בלתי מתקבלת על הדעת, עד כי מדובר ב'אי-חוקיות ברורה וגלויה' [נימוק נוסף לאי התרת ייצוג נפגד]. גם בכך שהגענו אנו, השופטים, למסקנה שונה מזו שאליה הגיעו נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה - יש כדי להוסיף וללמד על הצורך בהרהור נוסף לגבי הקביעה כי החלטת השר עולה כדי 'אי-חוקיות ברורה וגלויה'". מדובר בסוגיה משפטית ראויה לבירור והיה מקום לאפשר לקרעי לטעון לגביה.