לפי הוראות המשטרה וחקיקה רלוונטית, לשוטרים מותר להשתמש בכוח במקרים מסוימים, כאשר התנהגות מסוימת מסכנת את שלום הציבור. השימוש באמצעים שונים כמו מכת"ז, אלות, גז מדמיע ואמצעים אחרים מתבצע בהתאם למדרגי חקיקה ברורים:

• מדרג א': הפגנות שקטות ללא הפרת הסדר הציבורי - אין להשתמש בכוח.

• מדרג ב': הפרות קלות של הסדר הציבורי - ניתן להשתמש בכוח באישור מפקד האירוע.

• מדרג ג': התנגדות אלימה לכוחות המשטרה - השימוש באמצעים כמו מכת"ז, גז מדמיע וסוסים באישור בכיר במשטרה.

• מדרג ד': התנגדות אלימה עם שימוש בחפצים ואמצעים שונים - השימוש בכדורי ספוג וירי גז מדמיע באישור מפקד מחוז.

קיימת דרישה ברורה מהמשטרה לתעד את השימוש בכוח במהלך הפרות סדר. כלל השוטרים המשתמשים בכוח מחויבים לדווח על השימוש במערכת הדיווח המשטרתית "שירת הסירנה". בנוסף, השימוש במצלמות גוף מחייב את השוטרים לתעד כל מקרה של הפעלת כוח.

הטיפול בתלונות על שוטרים

בכל הנוגע לטיפול בתלונות, קיימים שלושה גופים עיקריים המטפלים בתלונות על שוטרים:

• המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) - מטפלת בעבירות פליליות חמורות מצד שוטרים.

• היחידה לתלונות הציבור של המשטרה (ית"ץ) - מטפלת במגוון נושאים ובתלונות מהציבור.

• מחלקת המשמעת של המשטרה - מטפלת בעבירות משמעת של שוטרים.

למרות המנגנונים הקיימים, הדוח מדגיש כי אין למשטרה מערכת מחשוב המאפשרת הפקת נתונים מהימנים ומלאים על עצם השימוש בכוח. המשמעות היא שקיימת בעיית שקיפות ודיווח על היקף התלונות והאכיפה. הדוח חושף ליקויים משמעותיים בתיעוד ובדיווח על השימוש המשטרתי בכוח. היעדר נתונים מדויקים מערפל את תמונת המצב, ומעלה חששות לגבי אופן הטיפול בתלונות. חשוב להדגיש את חשיבות השקיפות והפיקוח על פעולות המשטרה, כדי להבטיח אכיפת נהלים ברורה והוגנת כלפי הציבור המפגין.