מחקר חדש מצביע על כך שהמלחמה המתמשכת והמצב הביטחוני ההולך ומחמיר מביאים לעלייה ניכרת במצוקה הנפשית בקרב הציבור. על-פי הנתונים, מספר השיחות שהתקבלו במוקדי הסיוע של עמותת ער"ן בנושאים הקשורים למצוקה נפשית כללית (כגון חרדה, דיכאון וטראומה) עלה בצורה חדה מאז מתקפת 7 באוקטובר, בעוד שמספר השיחות האובדניות דווקא ירד בטווח המיידי שלאחר האירועים. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי JAMA Psychiatry.
המחקר, שבוצע בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, המכללה למנהל, אוניברסיטת קולומביה ועמותת ער"ן, מתבסס על ניתוח של למעלה מ-600,000 פניות לער"ן, תוך השוואת התקופה שלפני 7 באוקטובר ואחריה. "ראינו עלייה חדה במצוקה הנפשית הכללית, מה שמעיד על כך שהמצב הביטחוני והמתקפה הקטלנית הובילו לרמות גבוהות של חרדה ודיכאון בקרב הציבור", הסבירה הד"ר ג'וי בנטוב, ראש צוות המחקר מאוניברסיטת חיפה.
חוסן לאומי מול מצוקה נפשית
המחקר מצביע על דפוס מורכב בתגובה הנפשית לטראומה רחבת היקף. אף שהמצוקה הנפשית הכללית זינקה, לא נצפתה עלייה מיידית בשיחות האובדניות, דבר שייתכן שמעיד על השפעות חברתיות-תרבותיות רחבות כמו אפקט הלכידות החברתית, שנצפה לא פעם במשברים לאומיים גדולים. "המשבר הוליד תחושת סולידריות, שייתכן שהקטינה את הנטייה לאובדנות בשלב הראשון של האירועים", מסבירה בנטוב, אך היא גם מזהירה כי הלכידות הזו עלולה להתפוגג עם הזמן, דבר שעלול להוביל לעלייה בסיכון האובדני בהמשך.
החשש מההשלכות הנפשיות של המציאות הביטחונית המתמשכת הולך וגובר ככל שהמלחמה נמשכת. בעוד שבשלב המיידי לאחר 7 באוקטובר נצפתה ירידה בשיחות האובדניות, הדאגה היא מהאפשרות לעלייה במקרי האובדנות עם התמשכות המשבר. "מחקרים שנעשו לאחר אירועים טראומטיים רחבי היקף כמו מתקפת ה-11 בספטמבר מצביעים על דפוס של עלייה באובדנות בשלבים המאוחרים יותר של המשבר", מציינת הד"ר בנטוב. "אנחנו כבר מזהים את אותן מגמות כאן".
לנוכח הממצאים, החוקרים קוראים לתגבר את שירותי בריאות הנפש ולהגביר את הנגישות לשירותים אלו בקרב כלל האוכלוסייה. "המצב הנפשי של הציבור מושפע בצורה ישירה מהמציאות הביטחונית, וחשוב להיערך מראש להתמודדות עם ההשלכות הנפשיות ארוכות הטווח", אומרת הד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן. "יש צורך במענה מיידי שיאפשר רצף טיפולי אפקטיבי לאנשים המצויים במצוקה".