מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 29.10.24) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3), שמבקש למנוע הקמת נציגויות דיפלומטיות רשמיות בעיר שאינן מוכרות על-ידי ישראל כשגרירויות. ההצעה, שהועלתה על-ידי חברי הכנסת זאב אלקין (הימין הממלכתי) ודן אילוז (הליכוד), זכתה לתמיכה רחבה עם 29 חברי כנסת שתמכו מול 7 שהתנגדו. התיקון נועד לעגן בחוק את עמדת מדינת ישראל בנוגע למעמדה הייחודי של ירושלים ולמנוע פתיחת נציגויות שמטרתן להעניק שירותים לתושבי מדינות שלישיות – מהלך שממשלות זרות עשויות לראות בו הכרה בסכסוך המדיני. ח"כ אלקין, שעמד בראש יוזמת החוק, ציין כי אישור ההצעה נועד להבטיח שישראל לא תיאלץ שוב להתמודד עם לחצים בינלאומיים בעניין פתיחת נציגויות קונסולאריות, בדגש על הקונסוליה האמריקנית שמוקמה בירושלים והוקפאה בתקופת כהונתו הקודמת. "החוק מעגן את עקרון הריבונות המוחלטת של מדינת ישראל בירושלים המאוחדת", ציין אלקין, "ומבהיר שכל נציגות שתוקם בעיר תהיה מחויבת לשרת את תושבי מדינת ישראל בלבד". יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, התייחס לתיקון החוק כאל מהלך משמעותי לעיגון המדיניות ההיסטורית בחוק-יסוד: "מטרתנו היא לקבוע בבירור את מעמדה של ירושלים כבירה המאוחדת, ולהציב גבולות ברורים עבור מדינות זרות המבקשות לפעול מתוך ירושלים". ח"כ אילוז הוסיף והדגיש את חשיבותו הסמלית והמעשי של החוק: "המסר ברור – לא נאפשר לפתוח בירושלים נציגויות שישרתו את השקר הפלשתיני. ירושלים היא ליבת הריבונות שלנו, והחוק הזה מבהיר אחת ולתמיד: ירושלים שלנו, והיא לא עומדת למכירה".

החוק ותיקון מעמד ירושלים

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי החוק נועד לחזק את מעמדה של ירושלים ולמנוע ניסיונות לפתיחת נציגויות קונסולאריות שאינן מוכרות על-ידי המדינה. החוק קובע גם כי המדינה תפעל לעידוד הקמת שגרירויות של מדינות זרות בירושלים, כחלק ממגמה כוללת של חיזוק מעמדה של העיר כבירת ישראל. החוק החדש לא יחול על הקונסוליות הקיימות בירושלים כיום, אך יגביל הקמת נציגויות חדשות בעתיד שאינן מואמנות למדינת ישראל. הוא גם לא יחול על מוסדות תרבות וכדומה.