רוטמן: "זו לא חקיקה שאנחנו מקדמים בחופזה, גם לא לגבי סמכויות הפרקליט. אנחנו מקיימים את דיוני הפיקוח בנושא זמן רב ומיוני 2023 אני טוען שהייעוץ המשפטי לממשלה מבזה את הוועדה ופועל בניגוד לחוק. היועמ"שית מבזה את הכנסת כשהיא מסרבת לתת תשובה ביחס למקור הסמכות להנחיה, וחיכיתי בסבלנות למה שיגרום למציאות להשתנות.
"למרות הביקורת הרבה שיש לי, המציאות בתחום החקירה וההעמדה לדין בהסתה לטרור השתפרה רבות. חלק מזה בעקבות הקמת הצוות הבין-משרדי בפברואר וחלק בעקבות המלחמה. העובדה שעברנו ממספר חד-ספרתי לתלת-ספרתי, מצביעה על כך שחל שיפור.
"להצעת החוק שלפנינו שני חלקים - ראינו שייחוס מעשה טרור להסתה ספציפית, באווירת הטרור וההסתה לטרור הנוכחית מהווה חסם לפתיחה בחקירה, וודאי בשלב העמדה לדין.
"הדוגמאות למבחן הסתברותי במציאות הטרור במדינת ישראל, עמדו בבסיס הנמכת הרף ההסתברותי מ'אפשרות ממשית' ל'אפשרות סבירה'. לגבי 'המפרסם דברי שבח או אהדה' - המציאות היא שהרבה מאוד פעמים ההזדהות עם ארגון עוברת דרך הזדהות עם אדם. בפרקליטות ובמשטרה נטען שיודעים לעשות את הדילוג הזה כשמדובר במישהו כמו סינוואר, אך כשמדובר בטרור יחידים, אין הבדל משמעותי בין מי שיגיד שהוא מזדהה עם נהג המשאית מקלנסוואה בהנחה שעשה פיגוע, לבין מי שאומר שהוא מזדהה עם החמאס. מאחר שבהזדהות עם ארגון טרור אין מבחן הסתברותי, כך גם שבח או אהדה לא דורש מבחן הסתברותי. הרציונל התחדד בין היתר בעקבות השאלה אם אדם שהשתתף בשבעה באוקטובר ואינו מחזיק כרטיס חבר בארגון טרור הוא יעד לחיסול.
"אני לא חוזר בי מהאמירה שההנחיה לאישור הפרקליטות לפתיחה בחקירה אינה חוקית, כי החוק היום נותן את הסמכות למשטרה. המחוקק התכוון שהמשטרה פותחת בחקירה ולא הפרקליטות ואם תימצא דרך אחרת להבהיר זאת אני מוכן לשמוע. מה שמתקף את הנחיית פרקליט המדינה הוא פקודת ראש אח"מ והטענה שלי היא כפולה הן לפרקליטות על ההנחיה והן למשטרה שמצייתת לה. בדיוני הפיקוח נאמר שהמשטרה מחויבת לעמדת הפרקליטות וזה דבר שבו יש לטפל".