טיוטת הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון נחשפה היום (ד', 30.10.24) בכאן חדשות. לפי ההסכם, התחייבות חיזבאללה וארגונים חמושים נוספים בלבנון להימנע מפעולות עוינות נגד ישראל, לצד התחייבות ישראלית להימנע מפעולות התקפיות בלבנון, תיכנס לתוקף עם החתימה הרשמית. המסמך, שנכתב בידי המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, הוצג לדרג המדיני משני הצדדים ומכיל את התנאים הבאים:
- הכרה בהחלטת האו"ם 1701 ובשמירה על אזור מפורז מנשק כבד לאורך גבולות דרום לבנון.
- צבא לבנון יהפוך לכוח המזוין היחיד באזור דרום לבנון, מלבד כוחות יוניפיל, בהתאם לקו A.
- כל ייבוא, ייצור והפצת נשק ייעשה בפיקוח ממשלת לבנון, כולל פיקוח קפדני על מתקנים חוץ-ממשלתיים המייצרים נשק ופירוקם במידת הצורך.
- פירוק תשתיות מזויינות בלתי חוקיות באזור והטלת סמכויות נרחבות לצבא לבנון על יישום ההסכם.
במסגרת ההסכם, ישראל תיסוג מדרום לבנון בתוך שבעה ימים וצבא לבנון יתפרש במקומה בפיקוח של נציגים מארצות הברית ומדינה נוספת. לאחר 60 ימים תידרש לבנון לפעול לפירוק ארגונים חמושים לא רשמיים. ארצות הברית ומספר מדינות נוספות ישתתפו בפיקוח על מימוש ההסכם, ותינתן אפשרות להטלת סנקציות כלכליות ודיפלומטיות במקרה של הפרת ההסכמות.
במקביל, לישראל תישמר הזכות להגן על עצמה מפני איומים המתפתחים מצפון, אם ממשלת לבנון תיכשל בסיכולם, לרבות במקרה של ייצור, אחסון והעברת נשק כבד.
ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, הביע תקווה להתקדמות קרובה: "מקווים שבמהלך השעות או הימים הקרובים נצליח להגיע להפסקת אש", מסר מיקאתי בשיחה עם המתווך האמריקני הוכשטיין. יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, הדגיש כי אין כוונה לשנות את נוסח החלטה 1701, והצהיר כי "הכדור במגרש של נתניהו".
מקורות בפרלמנט הלבנוני אישרו את הדחיפות שבכינון הפסקת אש בדרום לבנון ללא קשר לעימות בעזה, על-רקע הבהרתם שהקשר בין החזיתות נחשב לסגור לאור תוצאות הלחימה. מקורות אמריקנים מסרו כי קיימת אופטימיות בנוגע להסכם, והוסיפו כי הממשל האמריקני מגביר מאמצים לסגירתו לפני הבחירות.
ברקע דיווחים על הסכם אפשרי להפסקת אש, הקולות שמגיעים ממפקדי השטח ופורסמו בערוץ 14 מציבים זווית שונה וחדה באשר להמשך הלחימה. מפקדי גדודים וחטיבות המובילים את הכוחות בשטח מבקשים לשמר את התאוצה המבצעית ומדגישים את הצורך להמשיך במבצעי טיהור ובפגיעה בתשתיות חיזבאללה, שממשיכות להוות איום ממשי על העורף. לטענתם, בלחימה הנוכחית נרשם יתרון מובהק לכוחותינו, וחשש כי עצירת המערכה כעת תחמיץ הזדמנות חשובה לשנות את מאזן הכוחות בלבנון לתקופה ארוכה קדימה.