ניקולא פואש, יורש ההון של חברת היוקרה הצרפתית הרמס, מתגורר בכפר קטן ונידח בשוויץ, בו מתגוררים תריסר תושבים בלבד. בכפר זה, הנמצא באלפים השווייצריים, הגישה בעונת החורף מתבצעת אך ורק באמצעות נעלי שלג. התושבים המקומיים כמעט שאינם יודעים דבר על השכן המסתורי שלהם, שלפי הדיווחים שוויו עומד על כ-13 מיליארד דולר. אחד מתושבי הכפר, ז'אן-ז'אק אלאום, בשנות ה-70 לחייו, סיפר: "אני יודע שהוא מאוד עשיר, איך ולמה אין לי מושג". תושבת נוספת, מילה פדלה, המנהלת פונדק קטן בכפר, ציינה שפואש מבקר בפונדק פעם בשנה לשתיית קפה, אך עד לאחרונה כלל לא הכירה את שמו. השנה האחרונה העלתה את שמו של פואש לכותרות, כאשר טען שהוא איבד את כל הונו. פואש, בן 81 ללא ילדים, הודיע שאין לו מניות בחברת הרמס ואינו יודע מי מחזיק בהן. המניות שנמצאות במרכז הסיפור, כ-6 מיליון במספר, כוללות נכסים מסובכים שהיו אמורים להיות מוקדשים לצדקה, אך כעת ייתכן שייעלמו לנצח. מכאן מתחילות להישאל שאלות. האם יועצו הפיננסי לשעבר, אריק פריימונד, מכר את המניות כפי שפואש טוען? או שמא פואש מסתיר את המניות כחלק מתוכנית להוריש את הונו לעובד לשעבר ולחמוק ממס ירושה? פואש אף פנה לברנרד ארנו, מנכ”ל LVMH, המתחרה של הרמס, בבקשה שיעזור להבהיר את הפרשה. בנובמבר 2023 הגיש פריימונד תלונה לרשות השוויצרית להגנה על ילדים ובוגרים, בה טען כי עובד לשעבר של פואש ובן זוגו, החיים עמו באותו הבית, השתלטו על חייו לטובת רווחתם האישית. פריימונד טען כי פואש אף מנסה לאמץ את העובד, צעד שיוביל לכך שדרכו ניתן יהיה להעביר לו את המניות תוך התחמקות מהתחייבויות ירושה. פואש מצדו מאשים את פריימונד במעילה בהיקף עצום, שהחלה אולי לפני 25 שנים כאשר עזר לברנרד ארנו לרכוש מניות בחשאי בחברת הרמס. חברת הרמס עצמה הבהירה כי גם לה אין מידע ודאי לגבי הבעלות הנוכחית של פואש במניות. המצב מסתבך בשל העובדה שהמניות הונפקו כ”מניות למוכ”ז”, סוג מניות שלא רשומות על שם אדם או עסק מסוים, מה שמקשה על מעקב אחר הבעלים האמיתי. בשנה שעברה הודיע פואש על ביטול התחייבותו להוריש את הונו ל”קרן איסוקרטס” שנוסדה בשנת 2017 במטרה לקדם מטרות חברתיות, כולל לוחמה במידע כוזב. ראש הקרן, ניקולא בורסינגר, אמר כי השינוי בתוכנית היה "מזעזע". פואש מנסה לשמור על שקט ולמנוע פרסום נוסף על המקרה, בעוד שעורך דינו מתאר את הפרשה כ"מקרה פלילי מסובך" ומסרב להרחיב בנושא. עורך דינו של פריימונד טוען כי מדובר בהאשמות שווא, ושלקוחו נאלץ להגן על עצמו מפני טענות "בלתי מבוססות".