מספר הרופאים בישראל נמצא בירידה וימשיך לרדת בשנים הקרובות, והתוצאה היא זמן המתנה הולך ומתארך לרופאים מומחים ובמיוחד בפריפריה - אומר (5.11.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. בשנים 2035-2020 מספר הרופאים בישראל ל-1,000 נפש נע בין 3.16 ב-2019 ל-3.01 בלבד בסוף התקופה, בעוד הממוצע ב-OECD הוא 3.5. בשנת 2020 היו 48% מהרופאים בישראל בני 55 ומעלה; הממוצע בארגון המדינות המפותחות הוא 33%. המצב יחמיר, משום ש-34% ממקבלי רישיונות הרפואה בשנת 2022 למדו באוניברסיטאות בחו"ל שמשרד הבריאות הפסיק להכיר בהן. בפריפריה רוב הרופאים החדשים הם בוגרים אלו: 51% במחוז הדרום ו-63% במחוז הצפון. המשמעות היא, שכבר ב-2026 יחול צמצום משמעותי בתוספת הרופאים החדשים, שכן ישראלים בוגרי חו"ל לא-מאושר לא יוכלו לקבל רישיון רפואה בארץ. במרכז הביקורת עמד זמן ההמתנה לרופאים מומחים. עיקר התורים בקופות (70%) הם בתחומי ההתמחויות השכיחים: נשים, אורתופדיה, עור ומין, עיניים ואף, אוזן וגרון. אולם, בכללית, מכבי ולאומית, נמצאים תחומים אלו בראש ההמתנה לתורים (מעל 90 יום). בכללית נמצאים בראש כירורגיית השד, האנדוקרינולוגיה והנירולוגיה; במכבי - גסטרואנטרולוגיה ואנדוקרינולוגיה; ובלאומית - אנדוקרינולוגיה, ראומטולוגיה ופסיכיאטריה. שיעור ההמתנה לתחומים המובילים בכללית ובמכבי גדל (בהתאמה) ב-31% וב-43% בין 2019 ל-2022. עוד מעלה הדוח, כי בני 70 ומעלה ממתינים בממוצע שבועיים יותר מאשר כלל המבוטחים - משום שהם פחות נגישים לזימון תורים דיגיטלי. לעומת זאת, ההמתנה ביישובים ערביים קצרה יותר מאשר ביישובים יהודיים או יישובים מעורבים - משום שרופאי המשפחה נוטים לתת מענה המייתר פנייה לרופאים מומחים. גם זמני ההמתנה של חרדים קצרים יותר, שכן יש להם נכונות גבוהה יותר לקבוע תור לרופא נוסף. אנגלמן אומר כי מבנה התחרות בין קופות החולים מתאים לאזורים שבהם היצע הרופאים המומחים גדול, למשל באזורי המרכז, אך פחות מתאים לאזורי הפריפריה, שם מלכתחילה היצע רופאים אלו מוגבל. צפיפות האוכלוסייה הנמוכה באזורי הפריפריה, שאינה מאפשרת לקופות החולים לספק את כל שירותי רפואת המומחים ומאלצת את המבוטחים להתנייד אל יישובים אחרים, מחייבת את משרד הבריאות ואת הקופות לבחון מודל שיספק מענה לפער זה.