החשוד המרכזי בפרשת המסמכים המסווגים בלשכת ראש הממשלה הוא אלי פלדשטיין, שהיה דוברו לענייני צבא של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומעצרו הוארך ביומיים. נשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז, מנחם מזרחי, התיר לפרסם את שמו (3.11.24), לצד פראפרזה על טיב החקירה, לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון. הוא ציין, כי עם התקדמות החקירה ישקול שוב את איסור הפרסום. מזרחי התיר לפרסם: "החקירה החלה, לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש, נלקח מתוך מערכות צה"ל, והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה וסיכון מקורות מידע. בשל כך, עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה. "בעקבות האמור, נפתחה חקירה סמויה משולבת של שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל, במהלכה התחזקו באופן משמעותי החשדות האמורים. בהתאם נפתחה חקירה גלויה, במהלכה נחקרו עד כה ארבעה עצורים המעורבים בפעילות, חלקם גורמי מערכת הביטחון ואזרח ששמו אליעזר פלדשטיין. החקירה מצויה בעיצומה ומתנהלת על-פי דין ובפיקוח בית המשפט. כל פרסום נוסף ביחס לחקירה עלולה להוביל לפגיעה בחקירה, במטרותיה ובביטחון המדינה". פלדשטיין, בוגר ישיבה בפתח תקוה, שירת בדוברות אגף כוח אדם החל משנת 2014 והיה אחראי לקשר עם התקשורת החרדית. ביולי 2016 הוא סיים קורס קצינים ומונה לראש הלשכה של ראש חטיבת התכנון באגף התכנון. ביוני 2017 מונה פלדשטיין לקצין מבצעים בחמ"ל דובר צה"ל, ביולי 2019 מונה לדובר של אוגדת יהודה ושומרון והשתחרר משירות סדיר בדרגת סרן. בדצמבר 2022 מונה פלדשטיין לדוברו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, עם כניסתו של הלה לתפקידו; הוא התפטר באפריל 2023. פלדשטיין מונה לדוברו של נתניהו לענייני צבא ביום הרביעי של המלחמה. לפי פרסומים קודמים, הוא שהה בחברתו של נתניהו - כולל בסמיכות לדיונים ומסמכים רגישים - למרות שלא עבר את בדיקת הסיווג הביטחוני של השב"כ. החשד הוא שמעורבים בפרשה נטלו מסמכי שלל של חמאס והדליפו אותם לעיתון הגרמני בילד ולעיתון האנגלי-יהודי ג'ואיש כרוניקל, באופן שיצר את הרושם ולפיו עמדותיו של הארגון הן שמונעות עסקת חטופים.

"אינטרס ציבורי מן הרף העליון"

מזרחי קיבל חלקית את בקשתם של מספר אמצעי תקשורת, להסיר את צו איסור הפרסום הגורף שהוציא לפני שבועיים. בהחלטתו הוא עומד על עקרון-העל של פומביות הדיון ועל החריגים בהם ניתן להימנע מפרסום שמו של חשוד. לצד זאת מדגיש מזרחי את שיקולי ביטחון המדינה, בפרט בזמן מלחמה. מזרחי מוסיף לגבי המקרה שלפניו: "אין חולק שקיים אינטרס ציבורי מן הרף העליון, המוביל אל המסקנה כי יש להורות על ביטול צו איסור הפרסום. אין המדובר בסקרנות או חטטנות סתמית, אלא שקיים עניין ציבורי נכבד ביותר להסיר את הלוט מעל חשכת הפרשה. מרגע היוודע עיקר הדברים, פרצה סערה ציבורית, הכוללת חרושת שמועות, הערכות, פרשנויות, סברות, חלקן חסרות דיוק, אשר הוציאו את החקירה הפלילית והעבירוה אל מחוזות אחרים, רחוקים, בעלי משמעות רחבה, גלשו אל תחומי עניין אחרים, ובכוח הפרסום להוביל להצגת עובדות האמת לכלל הציבור. "עוסקים אנו בנושא המצוי בלב ליבו של השיח הציבורי, המשיק לאירוע המרכזי החמור, המטלטל את המדינה מאז פרוץ המלחמה ב–7.10.23, והיורד לשורש אחת ממטרות המלחמה. אכן, ניצב בפנַי אינטרס ציבורי מובהר וישיר הנוגע לכל אחד ואחת מאזרחי המדינה ובפרט של משפחות החטופים, המשוועות לכל פיסת מידע של אמת, אשר מחייב להעניק להם מענה באופן שיעמיד עובדות על דיוקן והדברים קיבלו מובהקות בעדותם של בני המשפחות בפנַי". עוד אומר מזרחי, כי למעט החשוד ששחררה המשטרה עוד לפני הדיון - "קיים חשד סביר ואף ראיות לכאורה של ממש התומכים בנטען כלפי החשודים". הפיכת החקירה לגלויה מאפשרת גם היא להסיר חלקית את איסור הפרסום, בשל ירידת החשש מפני שיבושה. לעומת זאת, עלול להיגרם נזק לביטחון המדינה אם יפורסמו שמותיהם של שני החשודים הנוספים, "שמתוקף תפקידם קשורים למערך הביטחון והמודיעין של צה"ל/שב"כ". כמו-כן, במעמד צד אחד הוצגו למזרחי "הוצגו אינטרסים ממוקדים, ביטחוניים, כבדי משקל" התומכים בהמשך חלקי של איסור הפרסום.

גנץ: ספסור בסודות מדינה

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, אמר הערב: "טענת ההגנה של נתניהו היא שאין לו שום השפעה או שליטה על המערכת שהוא עומד בראשה. אם זה נכון, הוא לא כשיר. הוא לא כשיר להוביל את מדינת ישראל במלחמה הקשה בתולדותיה". יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, הוסיף: "בניגוד לרושם שמנסים לייצר בלשכת ראש הממשלה: לא מדובר בחשד להדלפה – אלא בספסור בסודות מדינה, למען צרכים פוליטיים. שימוש בחומרי גלם מודיעיניים שנלקחו ללא רשות, מחייב חקירה ובירור עד תום. אם מידע ביטחוני רגיש נגנב, והופך לכלי שרת בקמפיין הישרדות פוליטי – זו לא רק עבירה פלילית, זה פשע לאומי. גניבת ידיעות מודיעניות מסווגות על-ידי גורם בלשכת ראש הממשלה הן קו שחור, נקודה". מטה משפחות החטופים אומר: "סביבתו הקרובה של ראש הממשלה פעלה באופן שפוגע בביטחון המדינה במטרה לסכל את החזרת החטופים. "החשדות מצביעים על כך, שאנשים המזוהים עם ראש הממשלה, פעלו על-מנת לבצע את אחת מהונאות התודעה הגדולות בתולדות המדינה. ממשלה, שהפקירה אזרחים, שהפכו לקורבן למעשי חטיפה אכזריים, פועלת הלכה למעשה להכפשתם, לפגיעה בדעת הקהל לגבי החובה להחזרתם - משל היו הם אויב האומה. ישנו קשר נסיבתי חמור בין הקמפיין המכפיש והזדוני נגד המאמץ להשבת החטופים לבין סיכול עסקת נתניהו בידי מי שיזם אותה בעצמו".