בג"ץ דחה על הסף (6.11.24) עתירה בה התבקש למנוע מהשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז להשתתף בישיבות הוועדה לבחירת שופטים בנוגע לבחירת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא. התנועה למשילות ולדמוקרטיה טענה, כי סולברג וברק-ארז מצויים בניגוד עניינים בדיון המתוכנן על שיטת הסיניוריטי, שכן על פיה - הם אמורים להיות (בסדר זה) הנשיאים הבאים של בית המשפט. הנהלת בית המשפט השיבה לפנייתה המוקדמת באומרה, כי לכל שופטי העליון יש לכאורה נגיעה אישית בנושא, ואין לאפשר פרשנות שתמנע מכולם השתתפות בדיון כזה (שופטי העליון הם שלושה מבין תשעת חברי הוועדה). השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ורות רונן דחו את העתירה בלא צורך בקבלת תגובת הוועדה והשופטים. הם אומרים שתפקידה של הוועדה הוא לבחור מועמד ספציפי, וגם אם היא מקיימת אגב כך דיון עקרוני כזה הוא אחר - אין בכך כדי לחייב מי מבין חבריה שלא להצביע על-פי שיקול דעתו. כמו-כן, מינוי פרטני של נשיא אינו מונע מוועדות עתידיות לקבל החלטות כראות עיניהם. עוד הם מציינים, כי אין כל ראיה לכך שיש כוונה לקיים דיון עקרוני בשיטת הסיניוריטי בישיבתה הקרובה של הוועדה [ב-28 בחודש - א.ל], אלא לבחור את הנשיא והמשנה לנשיא - חלק מעבודתה הרגילה, שאין בו כדי להשפיע על סולברג וברק-ארז. לכן, אין יסוד לטענה כאילו הם מצויים בניגוד עניינים. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם.