שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, דחתה (7.11.24) את העתירות נגד החלטתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להדיח את שר הביטחון, יואב גלנט, ולמנות במקומו את השר ישראל כ"ץ. פסק הדין פורסם שעה לפני שהפיטורים נכנסו לתוקפם, לאחר שגלנט כבר נפרד מן המשרד וזמן קצר לפני שהכנסת מאשרת את מינויו של כ"ץ. וילנר מזכירה, כי פסיקת בג"ץ לאורך השנים קובעת, שלראש הממשלה יש שיקול דעת רחב מאוד ומגוון של שיקולים בהחלטתו לפטר שר. "זאת, לנוכח אופיה המיוחד של הסמכות, אשר מבטאת את מעמדו הייחודי של ראש הממשלה בנוגע להרכב הממשלה, כמו גם בשל אופיה הפוליטי של הממשלה. בפרט, הובהר כי בעת הפעלת סמכות זו ראש הממשלה רשאי לשקול שיקולים פוליטיים, ובהם גם את השיקול בדבר שימור הקואליציה". עוד פסק בג"ץ בעבר, כי "אמת המידה לביקורת שיפוטית על החלטת ראש הממשלה בדבר העברת שר מתפקיד היא מצומצמת למדי, ומוגבלת למקרים שבהם החלטתו של ראש הממשלה להפעיל את סמכותו להעביר שר מכהונתו תהיה בלתי סבירה באופן קיצוני. שכן, כידוע, 'כרוחב הסמכות כן רוחבו של מתחם הסבירות'". על-פי הפסיקה, ראש הממשלה מוסמך להעביר שר מכהונתו רק אם הוא משוכנע כי יש בכך כדי לקדם את יכולת הממשלה לתפקד כראוי כרשות המבצעת ולהגשים את יעדי המדיניות שלה. וילנר מזכירה את פסיקתו של הנשיא אהרן ברק, ולפיה מדובר בקשת רחבה מאוד של מקרים ולכן לראש הממשלה מסור שיקול דעת רחב ביותר. מכאן, מציינת וילנר, כי מתחם הביקורת השיפוטית על החלטות מסוג זה הוא מצומצם. השיקולים שהציג נתניהו להדחתו של גלנט - משבר אמון וחילוקי דעות בנוגע לניהול המלחמה, המונעים מן הממשלה לתפקד כראוי - הם רלוונטיים, קובעת וילנר. "כאשר מדובר בסמכותו של ראש הממשלה להעביר מכהונה שר בממשלתו, השאיפה לגבש ולקדם מדיניות ממשלתית מוסכמת, ולהתגבר על חילוקי דעות מהותיים, היא שיקול רלוונטי". גם אם לכך נוספו שיקולים פוליטיים - אין בהם כדי לפסול את ההחלטה. וילנר מוסיפה: "המקרה דנן מעורר תהיות ייחודיות, הנעוצות בעיתוי ההחלטה להעביר את השר מתפקידו במהלכה של מלחמה ממושכת" והעותרים טענו שהחלפתו של שר הביטחון כעת תפגע בביטחון המדינה. אולם, לאור מכלול השיקולים וההתערבות השיפוטית המצומצמת מאוד בהדחת שר, "העותרים לא הרימו את הנטל ולא הוכיחו כנדרש כי ענייננו בא בגדר המקרים החריגים העולים כדי חוסר סבירות קיצוני, שבהם יתערב בית המשפט". השופטים יוסף אלרון ורות רונן הסכימו עם וילנר. את העתירות הגישו משמר הדמוקרטיה הישראלית, התנועה לאיכות השלטון ומשפחותיהם של חללים וחטופים במלחמת חרבות ברזל. את העותרים ייצגו עוה"ד יובל יועז, אוהד שפק, רינה ענתי, אליעד שרגא, תומר נאור, רותם בבלי-דביר, יצחק מינא, שחר הררי, דפנה הולץ-לכנר, וקמילה מיכמן; ואת המדינה - עוה"ד ענר הלמן, עמרי אפשטיין ואופיר גבעתי.