הנשיא הנבחר של ארצות הברית,
דונלד טראמפ, מתכנן לחדש את מדיניות "הלחץ המקסימלי" על אירן, הפעם במטרה להחריף את הסנקציות על ייצוא הנפט האירני ולחסום את גישתה לשווקים הבינלאומיים. המהלך צפוי להפעיל לחץ כלכלי כבד על טהרן ולפגוע בתמיכתה בארגונים חמושים במזרח התיכון, כמו חמאס, חיזבאללה והחות'ים בתימן, וכן ביכולתה לקדם את תוכנית הגרעין שלה.
במהלך כהונתו הראשונה (2017-2021), נסוג טראמפ מהסכם הגרעין הבינלאומי (JCPOA) שנחתם ב-2015 והטיל סנקציות רחבות שהובילו לקריסה משמעותית של ייצוא הנפט האירני, שירד לכ-250,000 חביות ביום בשנת 2020. עם זאת, תחת ממשל ביידן, חל זינוק מחודש בייצוא הנפט האירני, שהגיע לשיא של שש שנים בספטמבר 2023.
בכוונת הממשל החדש להטיל סנקציות ישירות על נמלים סיניים המקבלים נפט אירני ולהפעיל לחצים כלכליים על גורמים עירקיים המממנים מיליציות פרו-אירניות. רוברט מקנאלי, לשעבר בכיר במחלקת האנרגיה האמריקנית, העריך כי רק החשש מהחמרת האכיפה עשוי להוביל לצמצום של לפחות 500,000 חביות נפט ביום ברכישות האירניות.
דמויות מרכזיות שמובילות את המהלך
בריאן הוק, ששימש כאחראי על מדיניות אירן במחלקת המדינה בממשל טראמפ הקודם, צפוי לשוב לתפקיד בכיר ולתכנן את מהלכי הלחץ החדשים. לדבריו, "המטרה היא לבודד את אירן דיפלומטית ולהחליש אותה כלכלית כך שלא תוכל לממן את האלימות שמבצעים שליחיה."
מיק מאלרוי, לשעבר בכיר בפנטגון, הוסיף כי הגישה הנוקשה של טראמפ כלפי אירן מקבלת דחיפה נוספת בעקבות ניסיונות ההתנקשות בטראמפ ואישים אמריקניים נוספים מצד אירן, כנקמה על חיסולו של קאסם סולימאני בינואר 2020.