הכרזתו של המלך מוחמד השישי של מרוקו על שינוי אסטרטגי במדיניות הביטחונית, ממדיניות מגננתית להתקפית, ממשיכה לעורר תגובות נרחבות בזירה האזורית והבינלאומית. ההצהרה, שנמסרה (06.11.24), נועדה להדגיש את מחויבות מרוקו להגנה על זכויותיה הלאומיות ואת יכולתה להתמודד עם אתגרים אזוריים. המלך הצהיר כי "מרוקו עומדת על זכותה להגן על שטחיה ועל ריבונותה", כשהוא שולח מסר ברור למדינות השכנות, ובפרט לאלג’יריה. עם זאת, מבקריו מצביעים על-כך שהמלך, שמקדש מלחמה בסוגיית הסהרה המערבית, אינו מצליח לשפר את המצב הכלכלי של אזרחי מרוקו. נתוני האבטלה והעוני בממלכה נותרים גבוהים, בעוד מפעליו ועסקיו הפרטיים של המלך נמצאים במגמת צמיחה ושגשוג.

תגובות חריפות מצד אלג’יריה וחזית הפוליסריו

אלג’יריה, הנמצאת בסכסוך ממושך עם מרוקו סביב סוגיית הסהרה המערבית, הגיבה בחריפות להצהרה. דובר משרד החוץ האלג’יראי כינה את הצעד “הסלמה מסוכנת”, והזהיר כי אלג’יריה תנקוט בכל האמצעים הנדרשים להגן על ריבונותה. חזית הפוליסריו, המובילה את מאבק העצמאות בסהרה המערבית, טענה כי "המדיניות ההתקפית של מרוקו מסכנת את מאמצי השלום באזור ועלולה להוביל להסלמה צבאית". הארגון קרא לקהילה הבינלאומית להתערב ולמנוע הידרדרות נוספת במצב. מדינות נוספות בצפון אפריקה ובמערב אפריקה, בהן תוניסיה ומאוריטניה, הביעו חשש מהשפעות הצעד המרוקני על היציבות האזורית. תוניסיה קראה לצדדים לנהוג באיפוק ולפתור את המחלוקות באמצעות דיאלוג. מצרים, הממלאת לעיתים קרובות תפקיד של מתווכת בסכסוכים אזוריים, הציעה לשמש גורם מתווך בין מרוקו לאלג'יריה כדי למנוע הסלמה נוספת. בישראל מגלים אדישות לסכסוך בין מרוקו לאלג'יריה. התמיכה המסויגת שהייתה מצד ישראל במלך מרוקו בסוגיית הסהרה המערבית, נמוגה, במידת-מה - בשל ביקורתו של המלך על ישראל והאשמתה בפשעי מלחמה.

תגובת הקהילה הבינלאומית

האיחוד האירופי והאו"ם פרסמו הצהרות המביעות דאגה מהחרפת המתיחות בין מרוקו לאלג'יריה. דובר האיחוד האירופי קרא לשני הצדדים להימנע מצעדים חד-צדדיים ולהמשיך במאמצים הדיפלומטיים לפתרון הסכסוך. מזכ"ל האו"ם הדגיש את החשיבות בשמירה על היציבות באזור וקרא לחידוש המשא-ומתן בין מרוקו לחזית הפוליסריו.

ביקורת פנימית במרוקו

לצד הביקורת החיצונית, במרוקו עצמה עולים קולות נגד המדיניות החדשה של המלך. מבקרי השלטון מדגישים כי בעוד שמרוקו משקיעה משאבים רבים במאבק על השליטה בסהרה המערבית ובשיפור מעמדה האזורי, האוכלוסייה המקומית סובלת ממצב כלכלי קשה. נתוני העוני והאבטלה בממלכה מדאיגים, ונטען כי המלך עצמו נהנה מרווחים אישיים משמעותיים מעסקיו הפרטיים, אשר כוללים תאגידים ומפעלים משגשגים, בעוד אזרחי מרוקו מתקשים להתמודד עם יוקר המחיה והעדר הזדמנויות כלכליות. המהלך המרוקני מחדד את עמדתה של הממלכה בנוגע לסכסוך הסהרה המערבית ומשדר מסר תקיף למדינות האזור. עם זאת, השינוי עשוי להחריף את המתיחות הצבאית באזור ולהוביל להתערבות בינלאומית מוגברת. ההשלכות של שינוי המדיניות תלויות במידה רבה בתגובות הצדדים המעורבים ובמידת מעורבותה של הקהילה הבינלאומית, שצפויה להמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.