הממשל האמריקני ובראשו הנשיא ג'ו ביידן הבהיר לקטר כי נוכחות חמאס בבירתה דוחה אינה מקובלת יותר, לאחר שארגון הטרור הפלשתיני דחה הצעה לעסקת הפסקת אש ושחרור בני ערובה שנחטפו ב-7 באוקטובר משטחה של ישראל. בעקבות זאת, הסכימה קטר לגרש מתחומה את מנהיגי חמאס, אם כי ניתנה להם שהות של כמה שבועות לצאת באופן מבוקר למדינה שבה ייבחרו. כך מסר גורם בכיר בממשל האמריקני לסוכנות הידיעות רויטרס (8.11.2024). ברצועת עזה מוחזקים עתה 101 חטופים - חלק מהם נרצחו בידי שומריהם. לארה"ב מנופי לחץ אדירים על קטר, נוכח ההגנה הצבאית שלה זוכה מדינת זו מצבא ארה"ב מפני איומיה של אירן. ארה"ב מחזיקה באורח קבע בסיס אווירי בקטר, הכולל מפציצים אימתניים B-52 ומטוסי קרב. בלא הגנת ארה"ב, תיפול קטר לידיה של אירן. בקטר שוהים כבדרך-קבע ו/או יוצאים ובאים (בעיקר לרוסיה, טורקיה או אירן) כמה בכירים מאנשי חמאס והם זוכים לחסינות יחסית. ישראל נמנעת כהסכמה בלתי-כתובה מחיסולם על אדמת קטר, מתוך כוונה שיקדמו עסקה לשחרור החטופים. חלק מהאישים בהם מדובר: חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית לשעבר של חמאס; עיזאת א-רישק, חבר הלשכה המדינית של חמאס; וחוסאם בדראן, אף הוא חבר הלשכה המדינית של חמאס. סילוקם מקטר יאפשר לפעול לחיסולם תוך זמן קצר יחסית. קטר, מדינה קטנה במפרץ הפרסי, מילאה תפקיד מרכזי במגעים להסכמי הפסקת אש בתיווך אמריקני ומצרי. עם זאת, שיחות שהתקיימו באוקטובר הסתיימו ללא הסכם, לאחר שחמאס דחה הצעה להפסקת אש זמנית. גורם בממשל האמריקני אמר: "לאחר דחיית ההצעות לשחרור בני ערובה, מנהיגי חמאס אינם צריכים להיות רצויים עוד בבירות של שותפות אמריקניות. הודענו זאת לקטר לאחר דחיית ההצעה האחרונה." לדבריו, קטר העבירה את הדרישה למנהיגי חמאס לפני כ-10 ימים, וארצות הברית מנהלת שיחות עם קטר לגבי מועד לסגירת המשרד הפוליטי של חמאס. שלושה בכירים בחמאס הכחישו כי קטר דרשה ממנהיגי הארגון לעזוב את המדינה, ומשרד החוץ הקטרי סירב להגיב לפניות בנושא.

לחץ בינלאומי גובר על קטר

נוכחות חמאס בדוחה עוררה ביקורת מצד מחוקקים אמריקנים. ביום שישי, 14 סנאטורים רפובליקנים דרשו להקפיא נכסי בכירים בחמאס החיים בקטר ולהסגירם. הם הדגישו כי יש לדרוש מקטר "לסיים את האירוח של הנהגת חמאס". ראש ממשלת קטר, השייח מוחמד בן עבדולרחמן אל-ת’אני, הצהיר כי המשרד הפוליטי של חמאס בדוחה נועד לאפשר מו"מ, וקיומו תלוי בתועלתו להמשך המגעים. מאז מתקפת חמאס על ישראל (7.10.2023), שבה נרצחו יותר מ-1,200 ונחטפו 250 נוספים, תקיפות ישראל בעזה הביאו למותם של יותר מ-43,000 פלשתינים והובילו למשבר הומניטרי חריף. בנובמבר 2023, שיחות שנערכו בדוחה הובילו להפסקת אש קצרה ולשחרור עשרות בני ערובה, אך קרבות התחדשו מיד לאחר מכן.