בתגובה להחלטת הוועדה, מסר ח"כ כסיף: "מדובר בהחלטה של צנזורה פוליטית לאומנית. לא ישתיקו את חובתי לזעוק נגד טבח בחפים מפשע. ההאשמות בפשעי מלחמה מבוססות, וממשלת ישראל עוד תיתן עליהן את הדין". כסיף תקף את החלטת ועדת האתיקה וטען כי מדובר בניסיון "לסתום את פיו" ו"לשלול את זכות המחאה" שלו, וטען כי הוא לא חורג מחובתו כחבר כנסת להציג ביקורת פוליטית, גם אם זו קשה לשמיעה. הוועדה הדגישה בהחלטתה את החשיבות של חופש הביטוי בקרב חברי כנסת, אולם קבעה כי קיים גבול בו על חברי הכנסת לפעול בשיקול דעת ובהתאם לאינטרסים הציבוריים והלאומיים. על-פי דברי הוועדה, התבטאויות של חברי כנסת שמעלות האשמות חסרות בסיס כלפי המדינה וביטחונה עשויות לפגוע פגיעה ממשית במעמד הכנסת, וזאת במיוחד כאשר האמירות מופנות כלפי חיילי צה"ל בזמן מלחמה. הוועדה ציינה כי למרות הזכות לחופש ביטוי, היא נאלצה לנקוט ענישה מחמירה בשל היקף הקובלנות ותוכן הדברים שכתב ואמר כסיף לאורך התקופה. בהיבט נוסף, הוועדה הבהירה כי עונש הרחקתו של כסיף, גם אם מהווה פגיעה ביכולותיו הפרלמנטריות, הינו מידתי ומותאם לחומרת הדברים. עוד צוין כי כסיף נמנע מלהופיע בפני הוועדה כדי להגן על עמדתו באופן מלא, ובחר לשלוח מכתב בו האשים את הוועדה בהטיה פוליטית. בנוסף, הוועדה מתחה ביקורת על כך שכסיף לא הציע כל התנצלות או הבהרה לדברים, דבר שהשפיע על חומרת הענישה שנקבעה לו. הוועדה ציינה כי האשמותיו של כסיף פוגעות במעמד הכנסת ובאמון הציבור במערכת הפוליטית, והוסיפה כי אמירותיו נופלות תחת המגבלות המחייבות בדיני האתיקה לחברי כנסת. היא הכריזה כי אם יימשכו התבטאויותיו המכוונות נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל, היא תהיה מוסמכת לשוב ולדון במקרה ולהטיל עונשים נוספים.