דמוקרטיה בריאה מבוססת על שקיפות וגישה למידע, אך דוח שנתי חדש על יישום חוק
חופש המידע בשלטון המקומי לשנת 2023, שמפרסמת היחידה הממשלתית לחופש המידע, מציג תמונה מדאיגה - לא כל הרשויות עומדות בדרישות החוק, ואף לא כולן מספקות דיווחים על יישום החוק. בין הרשויות שמצטיינות בשקיפות ומסירות למידע לבין אלו שמסרבות לדווח על פעילותן, הדוח מבליט את המצב בו נתון תחום השקיפות ברשויות המקומיות.
ירידה במספר הבקשות וניתוח נתונים
בשנת 2023 הוגשו לרשויות המקומיות 8,676 בקשות למידע, ירידה של 1.9% לעומת שנת 2022. נתון זה עשוי להצביע על ירידה במודעות הציבור או תחושת ייאוש מקבלת מידע. לעומת זאת, למשרדי הממשלה הוגשו 13,414 בקשות - נתון שמצביע על כך שבמישור המקומי עדיין קיים פער משמעותי בנגישות המידע לעומת השלטון המרכזי.
הרשויות המובילות בהיקף הבקשות שהוגשו הן:
- עיריית ירושלים עם 794 בקשות.
- עיריית אשדוד עם 710 בקשות.
- עיריית ראשון לציון עם 532 בקשות.
- עיריית חיפה עם 390 בקשות.
הרשויות המובילות במענה חיובי ודחיית בקשות
אחוזי המענה החיובי חושפים את הפערים המשמעותיים בין הרשויות. הדוח מראה כי:
- עיריית אשדוד מובילה עם 99.3% מהבקשות שנענו בחיוב.
- עיריית ירושלים עם 95.8% מענה חיובי.
- עיריית ראשון לציון עם 85.9%.
לעומת זאת, ישנן רשויות שניצבות בראש רשימת הדחיות, מה שמעלה שאלות לגבי מחויבותן לשקיפות. הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר הן:
- עיריית חיפה עם 52.8% מהבקשות שנדחו.
- עיריית חולון עם 46.6% דחיות.
- עיריית רמת גן עם 24.3% דחיות.
- עיריית הרצליה עם 12.9% דחיות.
עילות הדחייה וזמני המענה
עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש הן:
25.4% מהבקשות נדחו עקב אי-זמינות המידע בידי הרשות.
17% מהבקשות נדחו בשל קושי לאתר את המידע.
15% נדחו מטעמי פגיעה בפרטיות.
מבחינת זמני המענה, הדוח מציין לשבח את הרשויות עם זמני המענה הקצרים ביותר (עד 14 יום):
- עיריית מודיעין-מכבים-רעות
עתירות נגד רשויות והעדר דיווחים
נתון מדאיג נוסף הוא היקף העתירות לבתי המשפט, שממשיכה להיות גבוהה ומעידה על קושי של הציבור לקבל את המידע הנדרש. 213 עתירות חופש מידע הוגשו השנה נגד רשויות מקומיות. בין הרשויות נגדן הוגשו עתירות רבות:
- מועצה מקומית זמר - 7 עתירות.
- עיריית טייבה ועיריית רחובות - 5 עתירות כל אחת.
בנוסף, חלק מהרשויות כלל לא הגישו דוח שנתי על יישום חוק חופש המידע, בניגוד לחוק. בין רשויות אלו ניתן למצוא את עיריות אור עקיבא, עראבה, קלנסווה ונצרת (שנה שלישית ברציפות ללא דיווח) ואת טייבה, מעלה אדומים ובית שאן (שנה שנייה ללא דיווח). הרשויות אלעד ורמלה לא דיווחו כלל השנה.
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, מתח ביקורת חריפה על רשויות שאינן עומדות בחובת הדיווח: "לא ניתן להשלים עם מצב שבו רשויות מקומיות אינן מדווחות על הבקשות למידע ואינן מאפשרות לבצע בקרה על יישום החוק אצלן, ואני קורא לראשי הרשויות לפעול מיד לשינוי מצב זה. השקיפות והזכות למידע הן מיסודות הדמוקרטיה ובגדר זכות בסיסית המגיעה לתושב".
ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים במשרד הפנים והממונה על העמדת המידע לציבור, הדגיש את החשיבות הרבה שביישום החוק ברשויות המקומיות: "משרד הפנים רואה ביישומו של חוק חופש המידע על-ידי הרשויות המקומיות אבן-יסוד חשובה בשיפור השירות לתושבים. במסגרת החוק, הרשות מחויבת לפרסם דוח שמפרט בין היתר את עיקרי מדיניות העירייה, המבנה הארגוני, תוכניות העבודה, התקציב העירוני ועוד. החוק גם מאפשר לתושב לקבל מידע חשוב שרלוונטי אליו בחיי היום יום שלו ברשות המקומית".
דוח חופש המידע לשנת 2023 מציג תמונה מורכבת ומעלה שאלות לגבי מחויבותן של חלק מהרשויות לשקיפות מלאה. המלצות הדוח כוללות חיזוק המערכות הממוחשבות, הגברת השקיפות, והעמדת כלים לשיפור הנגישות למידע עבור הציבור. משרד הפנים ומשרד המשפטים ממשיכים לעבוד במשותף כדי להבטיח שהחוק ייושם במלואו, והציבור יוכל לממש את זכותו לקבלת מידע.