ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נדרש להתייחס לתשתית העובדתית העדכנית בעניין התנהלותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, כדי שניתן יהיה לקבוע האם האחרון יכול להמשיך בתפקידו. כך אומרת (14.11.24) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, במכתב לנתניהו לקראת גיבוש תשובת המדינה לעתירות לבג"ץ המבקשות להורות לו להדיח את בן-גביר. מיארה מזכירה, כי ייצגה ב-2022 את נתניהו בעתירה נגד מינויו של בן-גביר, וסברה שלמרות שהמינוי מעורר קשיים ניכרים על-רקע הרשעותיו של בן-גביר והתבטאויותיו בעבר - הרי שלנוכח נימוקיו של נתניהו ושיקול הדעת הרחב שיש לראש הממשלה במינוי השרים, ההחלטה אינה בלתי סבירה באופן קיצוני. בג"ץ דחה את העתירה תוך ביקורת על בן-גביר ובנותנו משקל רב להצהרותיו לפיהן שינה את דרכיו. פסק הדין התבסס על עצמאותה של המשטרה ועל כך שהשר אינו "מפכ"ל-על", ועל המידע שהיה בפני בית המשפט באותה עת - מציינת מיארה. לכאורה, ממשיכה מיארה, הבסיס העובדתי השתנה מהותית בשנתיים אלו והיא מונה שורה ארוכה של אירועים שלדעתה מלמדים על כך. ביניהם: התערבות חוזרת ונשנית של בן-גביר בטיפול המשטרה בהפגנות נגד הממשלה, נסיונו להדיח את עמי אשד מתפקיד מפקד מחוז תל אביב, מתן גיבוי שיטתי לשוטרים שנחשדו ואף הורשעו באלימות כלפי אזרחים ובהריגת פלשתיני, כינוי שופטים ערבים "אויבים מבית", איסור על קיום הפגנות פרו-פלשתיניות, הנחיה למשטרה שלא לאבטח משאיות סיוע לרצועת עזה, התבטאות מבזה כלפי חברי כנסת ערבים, התבטאויות על שינוי המדיניות בהר-הבית וקידומו של מאיר סוויסה. לדברי מיארה, התשתית הנוכחית מלמדת, כי בן-גביר "משפיע ומתערב לכאורה באופן בוטה, פסול, וחוזר ונשנה, בהפעלת הכוח המשטרתי, בניגוד להחלטות שיפוטיות". הוא גם "התבטא בדרך שיש בה כדי להרתיע שופטים מלבצע את עבודתם; להוביל לזילות של החלטותיהם; להרתיע גורמי אכיפת חוק ממילוי תפקידם, וליצור דה-לגיטימציה לחקירות אנשי המשטרה על-ידי מח"ש". עוד נטען בעתירות, כי בן-גביר התערב בפעילות המשטרה בניגוד למדיניות הממשלה והקבינט. מיארה מוסיפה, כי נראה לכאורה שהוא עושה שימוש בסמכותו לקדם ולהדיח קצינים בצורה המהווה התערבות פסולה בפעילות המבצעית של המשטרה. השילוב של כל אלה "פוגע באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור ולא לדרג הפוליטי", מזהירה מיארה. "מדובר בצבר אירועים רחב, שהתרחש בפרק זמן קצר יחסית, והמשקף על פני הדברים חריגה שיטתית מסמכות; פגיעה בעקרון היסוד לפיו על משטרת ישראל לפעול באופן ממלכתי וא-פוליטי; ופגיעה מודעת בשלטון החוק, באמון הציבור במשטרה ובאינטרס הציבורי", טוענת מיארה. היא מזהירה: "החשש הוא, כי שתיקה הממשלה תתפרש כגיבוי בפועל להתנהלות השר. אם כך הם פני הדברים, אחריותך כעומד בראשות הממשלה לפעול מול השר להפסקת התנהלותו זו". עוד אומרת מיארה, כי לאור נימוקי בג"ץ מחד והבסיס העובדתי הנוכחי מאידך-גיסא, יש לבחון מחדש את עמדתו של נתניהו בנוגע לתקינות מינויו של בן-גביר. זאת, לאור הטענה שהאירועים הנוכחיים והקודמים "יוצרים לכאורה מכלול חריג, חמור ומתמשך של זלזול בחוק, הפרת דין ופגיעה בעקרונות יסוד משטריים, תוך פוליטיזציה של עבודת המשטרה. "לכן נדרשת התייחסותך לתשתית העדכנית, לאופן פעולתך בעניין, וכן לשאלה אם לא נשמטה הקרקע תחת הצהרת השר על שינוי אורחותיו והטיעון בדבר חלוף הזמן". היא מציעה לנתניהו לקבל את התייחסותו של בן-גביר לטענות העולות מהתשתית הראייתית, ולאחר מכן - להיפגש עימה כדי לגבש את העמדה בעתירות.