היום לפני 86 שנה, עלה היישוב גאולים על הקרקע באזור עמק חפר, במסגרת מבצעי ההתיישבות היהודית המוכרים כ"יישובי חומה ומגדל". היישוב הוקם בתמיכתם של בני העלייה החמישית ושל הקרן הקיימת לישראל, שביקשו לקדם את אחיזת היישוב היהודי באדמות ארץ ישראל ולהבטיח את שליטתו על שטחים אסטרטגיים באזור. גאולים הוקם בלילה אחד, תוך שימוש בטכניקת הבנייה הייחודית של "חומה ומגדל" - טכניקה שאפשרה להקים יישוב מוגן במהירות ובכך לקבוע עובדות בשטח. היישוב הפך לאחד מסמלי ההתיישבות הציונית והמאבק להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. היישוב נוסד מתוך חזון ההתיישבות הציונית בתקופת המנדט הבריטי. זאת במסגרת מיזם אסטרטגי שהחל בתגובה למרד הערבי הגדול (1939-1936) ולצורך להבטיח שליטה יהודית בשטחים נרחבים. יישובי חומה ומגדל הוקמו במהירות, תוך עקיפת המגבלות שהטיל השלטון הבריטי על בנייה והתיישבות. היישוב אוכלס על-ידי חלוצים צעירים, בעיקר מבני העלייה החמישית. המתיישבים הראשונים היו חלוצים יוצאי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה, אשר עזבו את המקום בשנת 1945. ב-2 בנובמבר 1945 הצטרפו למושב חברי ארגון "טלמון" מבני יהדות תימן. שם המושב נגזר מהמילה "גאולה", המסמלת את תחושת הגאולה של תושביו יוצאי תימן בעלותם ארצה. במהלך מלחמת העצמאות, ב-28 במאי 1948, היה המושב בקו החזית ונכבש על-ידי כוחות עירקיים. לאחר קרב עיקש, הצליחו כוחות ההגנה לשחרר את המושב, אך נגרם נזק רב לרכוש ולמבנים. לאחר המלחמה, הצטרפו למושב משפחות נוספות, כולל עולים חדשים במסגרת מבצע "מרבד הקסמים". תושבי גאולים התמודדו עם אתגרים רבים, בהם מחסור במים, ביטחון אישי מול תקיפות מצד ערביי האזור, וקשיים חקלאיים בשל אדמות חוליות שהיו קשות לעיבוד. למרות הקשיים, התושבים פיתחו חקלאות ענפה וקהילה מגובשת. כיום, המושב מונה כ-850 חברים ותושבים ומשתרע על שטח של 2,680 דונם. ענפי החקלאות המרכזיים כוללים גידול פרחים, תותים, ירקות ומטעים. בנוסף, חלק ניכר מהתושבים עוסקים במקצועות חוץ. המושב מתאפיין בבתי מגורים מטופחים, כבישים רחבים, מדרכות, תאורת רחוב, מבני ציבור מסודרים, בריכת שחייה, מגרשי טניס, כדורסל וכדורגל. חיי התרבות במושב שוקקים ומלאים בפעילויות לילדים, נוער ומבוגרים.