לפני כחודשיים הגישו הארגונים חותם ובוחרים במשפחה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה לחשוף את מספר המקרים בהם הציגה היועמ"שית עמדה לעומתית לממשלה, מה שהוביל לפנייה לייעוץ משפטי חיצוני. העתירה, שהוגשה בעקבות חוסר מענה לבקשות במסגרת חוק חופש המידע, נועדה להבהיר את היקף תופעת חילוקי הדעות בין היועמ"שית לממשלה הנוכחית גלי בהרב מיארה. בית המשפט קבע שעל היועמ"שית ומשרד המשפטים להשיב לעתירה ולספק נתונים רלוונטיים בתוך כחודש. בהחלטתו, כתב השופת עמית יורם נועם, כי הארכה שנטלה היועצת המשפטית למתן המענה לא עמדה בדרישות סעיף 7ג לחוק חופש המידע, ולכן אין בסיס להיעתר לבקשתה ולבקשת משרד המשפטים למחיקת העתירה כבר בשלב זה, עוד בטרם ניתן מענה לבקשת המידע. דיון מוקדם בעתירה צפוי להתקיים ב-23 בדצמבר. עו"ד אריאל דוד אפללו, שהגיש את העתירה בשם שני הארגונים, מסר: "העתירה שהגשנו עוסקת בשקיפות ביחס להתנהלות היועצים המשפטיים ובפרט במניעת ייצוג חיצוני של שרים. אני מקווה שבית המשפט יתייחס לכך בהתאם לפסיקות קודמות בבג"ץ ויסייע לתקן את הליקוי". יו"ר בוחרים במשפחה, מיכאל פואה, תקף בחריפות את התנהלותה של בהרב מיארה: "היועצת המשפטית עו"ד מיארה נוהגת בלעומתיות לא רק מול ממשלת ישראל אלא מול עם ישראל. זלזולה בחוק הוא מחפיר. הגיעה העת לפטר אותה ולמנות יועץ שטובת מדינת ישראל והעם היהודי נגד עיניו".

צעד ראשון להחלפת היועמ"שית?

במקביל לעתירה, מזכיר הממשלה יוסי פוקס פנה לאחרונה לשרים וביקש רשימת מהלכים שבהם היועמ"שית תוקעת את עבודת הממשלה. זאת, ברקע שינויים בהליך מינוי היועץ המשפטי לממשלה והדחתו בהתאם לעקרון "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", המחייב אישור ועדת האיתור שמינתה אותה. על-פי מזכיר הממשלה, מטרת איסוף הנתונים אינה הדחת היועמ"שית, אלא ניסיון לשחרר חסמים משפטיים. עם זאת, עד כה לא נשלחה רשימה מצד השרים, למרות טענות רבות על עיכובים בעבודת הממשלה. האם מדובר במהלך ראשוני בדרך להדחת היועמ"שית או בניסיון מוגבל לשחרר חסמים? ימים יגידו.