היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תצטרך לגבש בתוך חמישה שבועות את עמדתה בנוגע לעתירות המבקשות להורות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפטר את השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר. זו משמעות החלטתה (19.11.24) של שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. בפני בג"ץ מונחות ארבע עתירות המבקשות להורות על הדחתו של בן-גביר, לאחר שבג"ץ דחה עתירה נגד עצם מינויו לתפקיד בשל עברו הפלילי והתבטאויותיו השנויות במחלוקת. הפעם טוענים העותרים, כי בן-גביר מתערב בצורה אסורה בעבודת המשטרה, מביע תמיכה בשוטרים אלימים וממשיך להתבטא בצורה פוגענית כלפי ציבורים שונים. לטענתם, בכך מוכיח בן-גביר שלא היה יסוד לדבריו בעתירות הקודמות ולפיהם שינה את התנהגותו ואורחותיו. מיארה ביקשה בשבוע שעבר מנתניהו להתייחס למצבור מעשיו והתבטאויותיו של בן-גביר בשנה האחרונה, עליהם מתבססים העותרים, ולבחון שוב האם הוא עומד על המשך כהונתו. מיארה אף ביקשה שהוא ישוחח עם בן-גביר ולאחר מכן ייפגש עימה כדי לגבש את תגובת המדינה לעתירות. נתניהו ובן-גביר גם הם משיבים בעתירות, אך אם מיארה תתמוך ולו חלקית בקבלתן - סביר להניח שייוצגו בנפרד. פנייתה של מיארה לנתניהו עוררה סערה בקואליציה והייתה אחת העילות למתקפות המחודשות עליה ולעיסוק בשאלת הדחתה. ברק-ארז הורתה היום, כי המשיבים (נתניהו, בן-גביר ומיארה) ימסרו תגובות מקדמיות עד 24.12.24, ובכך קבעה לוח זמנים לגיבוש עמדתה של מיארה - מה שעשוי להוביל לקרע עמוק עוד יותר בינה לבין הממשלה. הפרקליטות עשויה לבקש ולקבל דחיות במתן התגובה, כפי שקורה כמעט תמיד בנושאים חשובים במיוחד מבחינה פוליטית, אך סביר להניח שבג"ץ לא יסכים לדחיות משמעותיות.