היום לפני 392 שנה, נולד באמסטרדם ברוך שפינוזה (בנדיקטוס דה שפינוזה), בן למשפחת אנוסים שמוצאה מפורטוגל. משפחתו נמלטה בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, ושפינוזה גדל כחלק מקהילה יהודית משגשגת. מגיל צעיר הצטיין בלימודי תורה ופילוסופיה, אך גישתו הביקורתית עוררה מתיחות בקרב הקהילה. בגיל 24 הטילה עליו קהילתו חרם - מהלך חריג בחומרתו - בשל רעיונותיו על מהות האל, על הדת ככוח מוסרי, ועל הקשר בין האדם והיקום. חרף החרם והנידוי, שפינוזה בחר לא לוותר על עקרונותיו, התפרנס כלוטש עדשות והקדיש את חייו להגות פילוסופית. ספרו "אתיקה", שבו ביטא את תפיסתו על האלוהים כטבע אינסופי, נחשב לאבן דרך בפילוסופיה. הרעיון שכל תופעות העולם הן חלק מהאלוהות נתפס בזמנו ככפירה, אך כיום הוא מוערך כהגות מתקדמת ורדיקלית. שפינוזה מת בגיל 44 בלבד ממחלת ריאות, אך רעיונותיו הוסיפו לעורר השראה ולהשפיע על פילוסופים מרכזיים כמו קאנט והגל. הוא נותר סמל לחרות המחשבה ולהתנגדות לקונפורמיות דתית וממסדית.