האגודה לזכויות האזרח מבקשת מבג"ץ (25.11.24) לאסור על שוטרים לצלם הפגנות ומפגינים בטלפונים האישיים שלהם, ולהורות לה לקבוע נהלים למקרים החריגים בהם יותרו צילומים שכאלה, לשימוש בהם ולמחיקתם. האגודה טוענת, כי מדובר בהתנהלות שהיא חלק מהפוליטיזציה של המשטרה בהנהגת השר איתמר בן-גביר, כאמצעי לדיכוי מחאות נגד השלטון. האגודה אומרת כי מאז 1993 פעלה המשטרה בהתאם לנוהל ולפיו צילום של הפגנות ייעשה רק בנסיבות חריגות, אך בשנת 2020 היא ביטלה נוהל זה ולמרות הבטחותיה לא פרסמה חדש במקומו. כיום יש נוהל רק לצילום במצלמות הגוף של השוטרים, בעוד המשטרה מצלמת הפגנות גם במצלמות וידאו, סטילס ורחפנים - ולצד זאת שוטרים מצלמים בטלפונים האישיים שלהם. לטענת האגודה, "התנהלות זו של המשטרה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות לפרטיות ולחופש הביטוי וההפגנה. התיעוד הפסול פוגע בחירותו האישית של האזרח ובזכותו להיעזב לנפשו ולשמור על אנונימיות,גם כשהוא מפגין. הצילום מתייג אזרחים שומרי חוק, המממשים את חופש המחאה כדין, כעבריינים שיש לתעד את מעשיהם, ומעורר בקרבם חשש שמא התיעוד ישמש לזיהוים, להפללתם, לסימונם או לאיסוף מידע נגדם. התנהלות זו מייצרת אפקט מצנן המרתיע אזרחים מפני השתתפות בהפגנות, ומביא לפגיעה קשה בחופש המחאה והביטוי הפוליטי, החיוניים לקיומו של משטר דמוקרטי. "...ברירת המחדל הינה אי-תיעוד הפגנות על-ידי שוטרים, אלא בנסיבות חריגות. ראוי היה לו התיעוד בהפגנות בנסיבות חריגות אלו היה נעשה מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ולא מכוח סמכויות עזר, אולם לכל הפחות יש לממש את הסמכות לפי אמות מידה מצמצמות, על-פי נוהל פומבי, אשר ימנע את הפגיעה הבלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות. על הנוהל לקבוע את אמות מידה להפעלת סמכות התיעוד בהפגנות, כמו גם כללים והגבלות באשר לשימושים שניתן לעשות בחומר המתועד, פרק הזמן המותר לאגירתו ועוד. "להבדיל מהתיעוד בהפגנות באמצעי תיעוד משטרתיים, הרי שיש לאסור לחלוטין שימוש בטלפונים ניידים אישיים של שוטרים לצורך תיעוד מפגינים והפגנות .תיעוד באמצעות ניידים אישיים הינו פוגעני במיוחד, בשל הקלות בה ניתן לעשות שימוש לרעה או שימוש סלקטיבי בחומר המתועד, לערוך, למחוק, לשמור למשך זמן בלתי מוגבל, להעתיק ולהעביר את החומר ללא כל פיקוח ובקרה". האגודה טוענת, כי "שוטרים מצלמים בניידים האישיים מפגין אחר מפגין במשמרות מחאה שקטות; מקרבים את הטלפון האישי לפניהם של מפגינים; מעבירים האחד לשני תמונות של מפגינים באפליקציית המסרונים ווטסאפ; משתמשים בתמונות כדי לזהות מפגינים, לעכבם, לעוצרם או להרחיקם,ללא סיבה קונקרטית; שולפים טלפונים ניידים כאקט של הרתעה כלפי מפגינים ועוד". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד ניצן אילני וגיל גן-מור.