ח"כ מילביצקי פירט תיקון נוסף שערך: "לתקציבי המחוזות יש רכיב תוספת לפי החלטת המועצה, ולכן גם שם תוקן החוק כך שכדי לתת תוספת מעבר לרכיבי החובה, זה יחייב רוב של שני שלישים, והסכמה של כל ראשי המחוזות, כדי שחלילה לא ייעשה בהם שימוש פוליטי". עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "המתווה המוצע שונה מזה שהונח על שולחן הוועדה קודם לכן, וחסר שלב נוסף של הבנת הבעיה והגדרתה. יש צורך בתשתית עובדתית בעיקר מהלשכה כדי להבין אם יש בעיה והאם הפתרון המוצע נותן מענה לבעיה שקיימת. עלו בהצעת החוק טענות ביחס למצב הנוכחי כגון, שיעור דמי החבר גבוהים, בעיה בשקיפות התקציב ועוד. על כל טענה יש לקבל נתונים. "הנחנו בפניכם טבלה המשווה בין מקצועות שונים. האם דמי החבר גבוהים או לא, זה דבר שצריך לבחון בהתאם לצרכים של הלשכה, כי יש מקצועות בהם דמי החבר נמוכים או גבוהים מדמי החבר בלשכת עורכי הדין. כך גם לגבי נושא השקיפות - השאלה אם יש בעיה בחוק עצמו או בפיקוח וכן לגבי הטענות לשימוש לא ראוי בכספים, לוועדה יש סמכות לפקח ולקבל דוחות וכו'. הדברים צריכים לקבל תשתית עובדתית שניתן יהיה להגדיר את הבעיה, ועל בסיסה להתאים את הפתרון. נקודה נוספת - בחינת ההפרדה בין סעיף 2 לסעיף 3 כך שרק תפקידים לפי סעיף 2 יתוקצבו מדמי החבר. כדי להבין את המשמעות של ההפרדה המוצעת יש לקבל תשתית עובדתית מהלשכה לגבי האופן שבו הדברים מיושמים כיום, כמה הולך למימון סעיף 2, כמה ל-3, מה הנתונים הכלכליים העומדים מאחורי זה, ומה ההשלכות לגבי תפקוד הלשכה ועצמאותה, דבר שוועדת פרוקצ'יה שמה עליו דגש. המתווה הנוכחי מבקש ליצור קשר בין המקור התקציבי לסוגי הפעילות שהלשכה רשאית לעשות, דבר הדורש חשיבה מחודשת על החלוקה בין שני הסעיפים, כשהחלוקה המקורית בוססה על ההנחה ששני סוגי הפעילות ממומנים על-ידי דמי החבר. יש לבחון בראי התיקון החדש מה ראוי שיתוקצב מדמי החבר והאגרות ומה לא". מילביצקי הגיב לדבריו: "לא סתם הבחין המחוקק בין פעולות החובה לבין פעולות שבשיקול דעת, זה לא נעשה כלאחר יד, וזה גם לא השתנה בתיקון הקודם. התיקון נועד לתקן בעיה מסוימת ולכן אנחנו מחוקקים. המטרה היא לחוקק משהו נקודתי העוסק בסכום שנגבה כחובה".

עו"ד שטרן: "גם בסוף שנות ה-50 בדיונים על חקיקת החוק וגם בתיקון 38, הוועדה נתנה דעתה על כך ששני הדברים מתוקצבים מדמי החבר ולכן עליה לחשוב על כך מחדש. עצמאות הלשכה נועדה בחלקה לאפשר לה לפעול גם כשהיא נגד הממשלה. למשל בחוק הוסמכה הלשכה להביע עמדתה על חקיקה של הכנסת במהלך החקיקה - האם תפקיד כזה צריך להשאיר כתפקיד רשות ולא להיות מתוקצב? בהינתן הגדרת המחוקק שעל הלשכה לשמור על רמת המקצוע, וכעת בעקבות ההפרדה לא ניתן לממן הכשרות מקצועיות, יש לחשוב על כך". בהתייחסו לתחולת החוק אמר שטרן: "המתווה הנוכחי שיוצר את ההפרדה מבוקש כבר לתקציב 2025, עוד קצת יותר מחודש. בתיקונים נורמטיביים, בוודאי לגוף סטטוטורי, נדרשות הוראות מעבר בגלל הסתמכות, וחשש לפגיעה בזכויות מוקנות, חופש החוזים, פגיעה בשכר עבודה ועוד. ללשכה יש צדדים שלישיים שזכו במכרזים למתן שירותים ללשכה וזה יפגע בזכויותיהם המוקנות ובחופש החוזים. החלה מידית מעוררת קשיים משמעותיים ועל הוועדה לתת את דעתה לעניין הפגיעה האפשרית". ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "האם לשכת עוה"ד נמצאת בגירעון כספי כלשהו? האם ביקשתם ייעוץ או עזרה בהתנהלות הלשכה? אם התשובה שלילית, מה מביא את הדיון הזה והצ"ח הזו? צריכה להיות סיבה אמיתית לדברים. אם יש בעיה וביקורת על התנהלות הלשכה, יש להוציא דוח ביקורת, להגיע לוועדה ולקיים דיונים עם המלצות ורק אז לחוקק. מה שרואים הוא מי מביא את הצ"ח, מה האג'נדה. חברי הגוף משלמים את הכסף מכיסם ואם הוא מתנהל בהתאם למטרות והולך לדברים ראויים, למה אנחנו יושבים כאן? זה מוביל לחשיבה על הדמוקרטיה- אם יש שר שאומר על הבוקר שצריך לבטל את בג"ץ, ושר אחר שאומר שצריך להפסיק מעצרים מינהליים לאוכלוסייה מסוימת, הגוף הזה שהוא גם ערכאה משפטית, ואמור להגן על אנשים שנפגעים מחקיקה שמחוקקת בתקופה הזו ולא צריך להמשיך בכך". ח"כ משה סעדה: "בשנתיים האחרונות מבחירה מודעת שלכם לקחתם את הלשכה לעולם הפוליטי. לקחת לשכה שדואגת לזכויות עובדים והכשרה, ולהפוך אותו לגוף עם אג'נדה פוליטית מובהקת זה כיוון לא נכון. גם בפרשיה האחרונה, של מסע רדיפה כנגד שני חשודים, שנעצרים ל-20 יום מעצר שב"כי, אני לא מכיר אירוע כזה של רמיסת זכויות, והאם שמענו את לשכת עורכי הדין בעניין הזה? האם שמענו אמירה ערכית לגבי הצורך בגוף שיחקור ויבקר את הפרקליטות אם כשלה? לצערי, לקחתם את הגוף הזה למקום פוליטי וזה פוגע בכם כי חלק מהציבור שמזדהה עם הממשלה מאבד את האמון בכם". היו"ר רוטמן פנה לנציגי לשכת עוה"ד: "העברתם חומר כתוב שלא נתן מענה כלל לשאלה כמה מהתקציב הולך לתפקידי החובה וכמה ליתר. יש בפנינו את הצעת התקציב ל-2025, ואבקש שתציגו את התיזה שלכם לתקציב הראוי". רו"ח תומר יזדי, סמנכ"ל הכספים בלשכת עוה"ד: "כדי לתת שירות לכלל עוה"ד בישראל אנחנו צריכים פריסה ארצית, בבאר שבע, בנהריה, בירושלים ובאילת. אנחנו צריכים להכשיר את עורכי הדין ולא רק בהסמכה, אלא גם בהמשך הדרך ולכן אנחנו חייבים שיהיו לנו אקדמיה והכשרות מקצועיות. האם אני צריך לשים למעלה מ-3 מיליון שקל על מחשוב? כנראה שכן, זה החוק. מתוך פעולות החובה – 56 מיליון ש"ח מתקציב הלשכה. התקורות – מחשוב, כוח אדם וכו' 13.8 מיליון ש"ח ופעילויות הרשות - 6 מיליון שקל. כנס אילת המרכזי לא ממומן מדמי החבר אלא הרוב מתשלום עבור הכנס ומחסויות. הכנסים שממומנים מדמי החבר הם לפי נושאים, נזיקין רשלנות וכו' כדי להכשיר עורכי דין בישראל. דמי החבר עומדים על 1,112 שקל כאשר עו"ד מקדימים משלמים כ-900 שקל. מ-2017 ועד היום לא שינינו את זה למרות האינפלציה בישראל".

עו"ד שטרן: "גם בסוף שנות ה-50 בדיונים על חקיקת החוק וגם בתיקון 38, הוועדה נתנה דעתה על כך ששני הדברים מתוקצבים מדמי החבר ולכן עליה לחשוב על כך מחדש. עצמאות הלשכה נועדה בחלקה לאפשר לה לפעול גם כשהיא נגד הממשלה. למשל בחוק הוסמכה הלשכה להביע עמדתה על חקיקה של הכנסת במהלך החקיקה - האם תפקיד כזה צריך להשאיר כתפקיד רשות ולא להיות מתוקצב? בהינתן הגדרת המחוקק שעל הלשכה לשמור על רמת המקצוע, וכעת בעקבות ההפרדה לא ניתן לממן הכשרות מקצועיות, יש לחשוב על כך". בהתייחסו לתחולת החוק אמר שטרן: "המתווה הנוכחי שיוצר את ההפרדה מבוקש כבר לתקציב 2025, עוד קצת יותר מחודש. בתיקונים נורמטיביים, בוודאי לגוף סטטוטורי, נדרשות הוראות מעבר בגלל הסתמכות, וחשש לפגיעה בזכויות מוקנות, חופש החוזים, פגיעה בשכר עבודה ועוד. ללשכה יש צדדים שלישיים שזכו במכרזים למתן שירותים ללשכה וזה יפגע בזכויותיהם המוקנות ובחופש החוזים. החלה מידית מעוררת קשיים משמעותיים ועל הוועדה לתת את דעתה לעניין הפגיעה האפשרית". ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "האם לשכת עוה"ד נמצאת בגירעון כספי כלשהו? האם ביקשתם ייעוץ או עזרה בהתנהלות הלשכה? אם התשובה שלילית, מה מביא את הדיון הזה והצ"ח הזו? צריכה להיות סיבה אמיתית לדברים. אם יש בעיה וביקורת על התנהלות הלשכה, יש להוציא דוח ביקורת, להגיע לוועדה ולקיים דיונים עם המלצות ורק אז לחוקק. מה שרואים הוא מי מביא את הצ"ח, מה האג'נדה. חברי הגוף משלמים את הכסף מכיסם ואם הוא מתנהל בהתאם למטרות והולך לדברים ראויים, למה אנחנו יושבים כאן? זה מוביל לחשיבה על הדמוקרטיה- אם יש שר שאומר על הבוקר שצריך לבטל את בג"ץ, ושר אחר שאומר שצריך להפסיק מעצרים מינהליים לאוכלוסייה מסוימת, הגוף הזה שהוא גם ערכאה משפטית, ואמור להגן על אנשים שנפגעים מחקיקה שמחוקקת בתקופה הזו ולא צריך להמשיך בכך". ח"כ משה סעדה: "בשנתיים האחרונות מבחירה מודעת שלכם לקחתם את הלשכה לעולם הפוליטי. לקחת לשכה שדואגת לזכויות עובדים והכשרה, ולהפוך אותו לגוף עם אג'נדה פוליטית מובהקת זה כיוון לא נכון. גם בפרשיה האחרונה, של מסע רדיפה כנגד שני חשודים, שנעצרים ל-20 יום מעצר שב"כי, אני לא מכיר אירוע כזה של רמיסת זכויות, והאם שמענו את לשכת עורכי הדין בעניין הזה? האם שמענו אמירה ערכית לגבי הצורך בגוף שיחקור ויבקר את הפרקליטות אם כשלה? לצערי, לקחתם את הגוף הזה למקום פוליטי וזה פוגע בכם כי חלק מהציבור שמזדהה עם הממשלה מאבד את האמון בכם". היו"ר רוטמן פנה לנציגי לשכת עוה"ד: "העברתם חומר כתוב שלא נתן מענה כלל לשאלה כמה מהתקציב הולך לתפקידי החובה וכמה ליתר. יש בפנינו את הצעת התקציב ל-2025, ואבקש שתציגו את התיזה שלכם לתקציב הראוי". רו"ח תומר יזדי, סמנכ"ל הכספים בלשכת עוה"ד: "כדי לתת שירות לכלל עוה"ד בישראל אנחנו צריכים פריסה ארצית, בבאר שבע, בנהריה, בירושלים ובאילת. אנחנו צריכים להכשיר את עורכי הדין ולא רק בהסמכה, אלא גם בהמשך הדרך ולכן אנחנו חייבים שיהיו לנו אקדמיה והכשרות מקצועיות. האם אני צריך לשים למעלה מ-3 מיליון שקל על מחשוב? כנראה שכן, זה החוק. מתוך פעולות החובה – 56 מיליון ש"ח מתקציב הלשכה. התקורות – מחשוב, כוח אדם וכו' 13.8 מיליון ש"ח ופעילויות הרשות - 6 מיליון שקל. כנס אילת המרכזי לא ממומן מדמי החבר אלא הרוב מתשלום עבור הכנס ומחסויות. הכנסים שממומנים מדמי החבר הם לפי נושאים, נזיקין רשלנות וכו' כדי להכשיר עורכי דין בישראל. דמי החבר עומדים על 1,112 שקל כאשר עו"ד מקדימים משלמים כ-900 שקל. מ-2017 ועד היום לא שינינו את זה למרות האינפלציה בישראל".

עו"ד נדב ויסמן, חבר המועצה הארצית של לשכת עוה"ד: "החוק הזה לא עוסק בתקציב לשכת עורכי הדין, הוא עוסק בעצמאות מקצוע עו"ד ובניסיון לפגוע בה. עריכת דין הוא מקצוע חופשי. השליחות שלנו היא לסייע לאנשים לממש את הזכויות החוקיות שלהם. הרבה פעמים השליחות הזו מחייבת אותנו להתעמת עם נציגי הממשלה. הדוגמה המובהקת היא שכשמשפחות החטופים שאלנו אותנו בדברים שכואב הלב, האם יש חוק שחל בסיטואציה של אדם שנמצא בשבי, אז כן סעיף 6א לחוק הלאום קובע שהמדינה תשקוד על שלום אזרחיה גם בצרה ובשבי. זה התפקיד שלנו, זו השליחות שלנו. זה חוק יסוד שהוא חלק מהחוקה הישראלית. זה תפקיד לא פוליטי. המחשתי לכם מדוע המקצוע שלנו הוא לא כמו רופאים, רואי חשבון ולא כמו אף אחד אחר. התפקיד שלנו הוא לזעוק את זעקת החטוף, זעקת משפחת החטוף, זעקת העצור, זעקת הנעצר. אנחנו הרבה פעמים בעימות עם השלטון. הלשכה היא גוף חופשי ודמוקרטי. נבחר באופן דמוקרטי ולא לוקח גרוש מתקציב המדינה, אלא רק חבריו מממנים אותו וזה העיקרון של העצמאות של לשכת עורכי הדין. החוק מתחילתו ועד סופו נועד לפגוע בעצמאות הלשכה, ולהשפיע על הוועדה לבחירת שופטים. התיקון אומר שיש חשב מטעם הממשלה שיאשר את תקציב לשכת עורכי הדין זו פגיעה איומה. תקציב לשכת עו"ד מבוקר, הוא שקוף, מפורסם". בנוגע להשתלמות, אמר ח"כ מילביצקי: "צריך להגביל את הסכומים שהלשכה גובה לצרכים המינימליים ולתת לכל אחד אפשרות להשתלם, ומי שצריך ישלם עבורם כמו שצריך. הבעיה שלוקחים כסף שאם תסתכלי ואני מפציר תסתכלי בטיוטת התקציב שנמצאת ותקראי ותראי לאן הולך הכסף".

ח"כ טלי גוטליב: "הצעת החוק המתוקנת שונה באופן מוחלט מהצעת החוק המקורית שהעבירה את הסמכות לשר המשפטים. מי שיקבע כרגע את התקציב הוא חשב משרד המשפטים ורואה החשבון המבקר של הלשכה - וזה תיקון דרמטי. בסוף אנחנו כעוד גילדה מקצועית שהייתה נגועה בפוליטיקה, אך זה הפך כל כך נורא. אני לא רוצה להרגיש לא שייכת או מנודה מגילדה כזו. יש היגיון בהפרדה בין סכום החובה לסכום הוולונטרי. זה מגיע לכנסת כי הלשכה גרמה לחלק מעורכי הדין לתחושה לא נוחה, עורכי דין מהימין שמתביישים לומר שהם ימניים. רוב האנשים ישלמו את הסכום הוולונטרי כי ירצו להיות חברי ועדות ועוד. לא תצליחו למנוע את חקיקת החוק אם לא תוכיחו את תום הלב שלכם". רועי כהן, נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים: "המען הראשון של לה"ב היה בלשכת עורכי הדין. לא ראיתי אף ח"כ שקם נגד דמי החבר שגובה ההסתדרות, שמקימה מועדון צרכנים. אין דבר כזה שפוגעים ומתערבים באיגוד מקצועי, זה יפגע בהשתתפותנו בכל העולם בפורומים מקצועיים. לשלטון המקומי אתה מתערב וקובע דמי חבר? לא. למה דווקא ללשכת עורכי הדין? אתה יכול לומר שזה לא יהיה פוליטי, אבל אני פה כי אני נלחם על האיגודים המקצועיים, זה יגיע לתעשיינים ולמוסכים ולכולם. נתנגד בכל מקום לפגיעה בעצמאות של איגוד מקצועי. ארנון בר דוד ורון תומר היו צריכים להיות פה להגן על איגוד מקצועי שקם במדינה דמוקרטית. יש פה מדרון חלקלק. צריך לגרום לכך שכל הח"כים יבינו שזו פגיעה בעצמאות איגוד מקצועי. אתם יכולים למצוא את הדרך למנוע מהאיגוד להיות פוליטי, אבל לא להתערב בדמי חבר. מי שמכם?" הד"ר גיא לוריא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אין שום בעיה שנטענה או הוכחה שהחוק מנסה לפתור. חוסר הקשר הזה שמוצע פה לא נראה כמהלך ענייני אלא כניסיון להשתלט על לשכת עורכי הדין, ניסיון להעניש את לשכת עורכי הדין על תוצאות בחירות דמוקרטיות. הניסיונות לפגוע בלשכות עורכי דין בעולם הן סממן למשטרים טוטליטריים". עו"ד שירה עמנואל, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "התשתית העובדתית עדיין חסרה, הן לגבי ההגבלות לאישור בעניין המחוזות והן באופן כללי לגבי איך השינוי התקציבי ישפיע על תפקוד הלשכה, אם למשל זה מקצץ בשלושה רבעים את תקציבה. כמו-כן, החלוקה בין סעיפים 2 ו-3 צריכה להיבחן".

היו"ר רוטמן: "הצעת החוק לא נועדה לקבוע סכום כמו בגרסאות הקודמות, אלא אומרת שהלשכה תביא את התחשיב שלה מה מתוך הפעולות הולך לסעיף 2, זה ייבדק על-ידי הגורמים המקצועיים ויאושר. המחוקק הבחין בין דברים שהם חובה לדברים שבשיקול דעת, שאותם נהפוך לוולונטריים. זה לא עניין עובדתי אלא ערכי". סגן יועמ"ש הוועדה, עו"ד שטרן: "אנחנו רואים קושי בהוספת חשב משרד המשפטים. יש פה גוף שמתנהל בצורה עצמאית ויש פה חשב חיצוני שלא מצוי בלשכה. בדיוק בגלל זה הוכנס רואה חשבון מבקר ללשכה, שהוא רואה חשבון עצמאי המכיר את הלשכה אך אינו תלוי בה. לטעמנו אין צורך בחשב משרד המשפטים, זה מסרבל את ההליך".

רוטמן: "הייתי רוצה שתהיה חובת השתלמות אבל לא דרך לשכת עו"ד. האם הלשכה צריכה לסבסד את ההשתלמות של עורכי הדין המשתלמים על חשבון אלו שלא? לדעתי לא. לעניין העלות התקציבית של החוק, נמסר לוועדה שלעמדת משרד האוצר אין עלות תקציבית. לעניין הוראות המעבר - את ההוראות המפורטות נעשה בהכנה לקריאות השנייה והשלישית. "אני מברך על טבלת התקציב שהניחה בפנינו הלשכה, ומבקש שתייצרו את התחשיב לפי סעיפי החובה ולפי דמי החבר הוולונטריים. אתם יכולים להגביל מי שלא משלם דמי חבר וולונטריים מהשתתפות בוועדות ועוד. "לקריאה הראשונה יאושר הנוסח הקובע שאת גובה דמי החבר יאשר רוא"ח מבקר הלשכה. לגבי תוספת חשב משרד המשפטים, או גורם חיצוני אחר שיפקח - נכריע לקראת הקריאות השנייה והשלישית. "כמו-כן, אני מאמץ בשלב זה את הגדרת הלשכה לעניין משרתי מילואים - עצמאים המשרתים שירות פעיל משך למעלה מ-30 ימים, אך נשוב לדון בכך לאחר הקריאה הראשונה. "לגבי ראשי המחוזות - תידרש הסכמה של שני שלישים מחברי המועצה ו שני שלישים מראשי המחוזות וכאמור נדון בכך בהרחבה כשיגיעו לכאן ראשי המחוזות, וכן לגבי סעיף ההשתלמויות ביחס לאי- הוולונטריות שבעניין. "הסעיף שמעורר הכי חוסר נוחות הוא הבעת עמדת הלשכה ביחס לחקיקה, כי זה גורר את הלשכה לתחום הפוליטי. "תקציב 2025 טרם אושר על-ידי הלשכה וייתכן שיאושר היום. אני ממליץ, שתעשו כבר עכשיו את החלוקה בין הסעיפים", סיכם היו"ר. הצעת החוק אושרה בתמיכת היו"ר רוטמן והח"כים חנוך מילביצקי, טלי גוטליב, אריאל קלנר, ארז מלול, אברהם בצלאל, משה רוט, יצחק קרויזר ובהתנגדות הח"כים קארין אלהרר, יואב סגלוביץ', ווליד טאהא, מתן כהנא, יוליה מלינובסקי, יוסף עטאונה, ואפרת רייטן.