אישה לא תוכל להשתמש בשלושה עוברים מוקפאים ללא הסכמת בן-זוגה לשעבר, שמזרעו הופרו הביציות שלה לצורך הליך פונדקאות. כך קובע (26.11.24) בית המשפט המחוזי בבאר שבע. העוברים נוצרו בהליך שימור פוריות בשנת 2015 מביציות של האישה וזרע של הגבר, לפני שעברה טיפולים קשים נגד סרטן. בשל כריתת רחם שעברה האישה, הותר לה להשתמש בעוברים המוקפאים בהליך פונדקאות. בני הזוג (שלא היו נשואים) נפרדו זמן קצר לאחר כריתת הרחם; הגבר התחתן ויש לו שני ילדים, בעוד האישה רווקה ואין לה ילדים. בשנת 2020 היא ביקשה את הסכמתו של הגבר להשתמש בעוברים, אך הוא סירב. בית המשפט למשפחה בבאר שבע קיבל את בקשתה, אך בית המשפט המחוזי קיבל ברוב דעות את ערעורו של הגבר. השופטת גאולה לוין אומרת כי בעת ביצוע ההפריה היה ברור לגבר ולאישה, כי תידרש הסכמה של שניהם לכל שלב בתהליך, עד החזרת העוברים לרחם. אומנם הגבר לא שיתף את האישה בלבטיו ובתחושותיו לגבי עתיד הזוגיות ובנוגע להליך שימור הפוריות. אולם, הדבר אינו עולה כדי "השתק הבטחה" ולא יכול להוות תחליף להסכמה פוזיטיבית שלו. יסוד ההסכמה המתחייבת לשימוש בעוברים המשותפים הוא מהותי וכבד משקל, אומרת לוין. מדובר בהסכם שונה בתכלית מכל הסכם אחר, הסכם העוסק בזכויות הפרט המקודשות ביותר - הזכות להורות והזכות לאוטונומיה. דווקא בשל כך מתחייבת הקפדה יתרה בהיצמדות להגבלות שקיבלו על עצמם הצדדים, ולהיזהר מיצירת תחליפים בדמות השתק או מניעות. בני הזוג היו בקשר חברי משך שנתיים, לא מיסדו את הקשר הזוגי ולא תכננו להביא ילדים לעולם, מציינת לוין. השניים נקלעו להליך חירום של שימור פוריות עקב מחלת האישה, ומצאו את עצמם בהליך בזק בו נדרשו בתוך ימים להחלטות אישיות הרות גורל אליהן לא נערכו. הם לא ידעו שהאישה תיאלץ להפסיק את הטיפול לשאיבת ביציות נוספות ולעבור כריתת רחם.

דעת המיעוט: לאמץ את מתווה היועהמ"ש

בית המשפט לא קיבל את המתווה שהציע בא-כוח היועצת המשפטית לממשלה, לפיו האישה תחתום על הסכם פונדקאות כאם מיועדת יחידה, ובאמצעות צו הורות שיינתן לאחר הלידה, תנותק הן הזיקה של האם הנושאת והן הזיקה של הגבר, ותיקבע בלעדיות ההורות של האישה. השופטת פאני גילת-כהן אומרת כי לאור המסקנה אליה הגיע בית המשפט - המתווה אינו מעשי. השופט יעקב דנינו סבר בדעת מיעוט שיש לדחות את הערעור ולקבל את המתווה של בא-כוח היועצת המשפטית. זכות האישה להיות אם לילד הנושא את מטענה הגנטי גוברת במקרה זה על זכותו של הגבר שלא להיות הורה בעל כורחו, הוא אומר. לגבר גם לא הייתה התנגדות עקרונית להחדרת העוברים לרחמה של אם נושאת, והוא אינו יכול לחזור בו כעת מהסכמתו להולדת הילדים. את הגבר ייצגה עו"ד דיינה הר-אבן, את האישה ייצגו עוה"ד דורי שוורץ ושיראל בר, את בית החולים סורוקה (בו בוצע הטיפול) ייצגו עוה"ד נועם אביטל-ברשד ויעל נטר, ואת משרד הבריאות - עו"ד זוהר בר-אל.