התובעים מזכירים את שלל ההליכים הפליליים והאזרחיים שנקטו הרשויות בארה"ב נגד Binance בשנה האחרונה, כולל הרשעתו של ז'או וקנס וחילוט בסך 4.3 מיליארד שקל שהוטלו על החברה. בהליכים אלו נקבע בין היתר, כי Binance ביצעה פעולות עבור מי שמצויים תחת עיצומים אמריקניים, ופעולות במאות מיליוני דולרים עבור מי שהיו באירן וסוריה; התובעים מציינים, כי חמאס קיבל כספים ממדינות אלו.
עוד הודתה החברה, בהסדר עם משרד האוצר האמריקני, כי לא מנעה את השימוש בה ל
הלבנת הון ומימון טרור, וכי ההנהלה בראשות ז'או ידעה שהיא מנוצלת לרעה בהיקף גדול. באותו הסדר גם נקבע, כי Binance ביצעה פעולות עבור ארגוני טרור, ובהם גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס.
לגבי פעולות עבור חמאס אומרים התובעים, כי היקפן המלא אינו ידוע וייחשף בהליך גילוי המסמכים במסגרת התביעה – אלא אם ז'או יורה להשמיד את המסמכים הרלוונטיים. הם מציינים, כי בשנים 2023-2019 פעל חמאס בצורה גלויה בשוק הקריפטו וקרא לתומכיו לתרום לו בביטקוין. אתר האינטרנט של גדודי עז א-דין אל-קסאם כלל דף מיוחד לתרומות כאלו, כולל הסבר כיצד להעביר אותן.
באותה תקופה, טוענים התובעים, ביצעו ז'או ו- Binanceהעברות של תרומות קריפטו לארנקים הדיגיטליים של גדודי עז א-דין אל-קסאם; הסכום אינו ידוע וכאמור אמור להיחשף בהמשך. עוד נטען, כי עד פרוץ המלחמה בוצעו העברות של לפחות 16 מיליון דולר ל-Dubai Money Exchange – אחת הזרועות הפיננסיות של חמאס. 25 מיליון דולר נוספים בוצעו עבור Buy Cash Money – חברה עזתית שהעניקה לחמאס שירותי העברות כספים.
לטענת התובעים, פעולות אלו של ז'או ו-Binance אפשרו לחמאס לגייס ולאמן את אנשיו, לרכוש ציוד וליצור את התשתית שהיו דרושים למתקפת 7 באוקטובר – ומכאן האחריות הנטענת של ז'או לנזקיהם. התובעים מיוצגים בארץ בידי עו"ד גדעון פישר, והתביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ג'ורג' ניוהאוס ודניאל קלישר.