שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר-אשר, קיבלה ערעור מבלי לתת לצד השני הזדמנות של ממש להגיב. שופט בית המשפט העליון,
דוד מינץ, הורה (27.11.24) להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי ולהעבירו לשופט אחר.
מדובר בסכסוך שכירות בין מרכז אגודת ישראל לבין קרית הילד ירושלים, אשר שכרה ממנה נכס בעיר. בית משפט השלום הורה להעביר את המחלוקת לבוררות על-פי ההסכם בין הצדדים. קרית הילד ערערה, בטענה שהבורר שנקבע מראש - הרב יצחק כהן - מצוי בניגוד עניינים. בר-אשר הציעה להחזיר את התיק לבית משפט השלום ואפשרה לאגודת ישראל להגיב בהיקף של עד 30 שורות מודפסות.
אגודת ישראל הודיעה על התנגדותה, אך בו ביום קיבלה בר-אשר את ערעור קרית הילד. לדבריה, תשובתה של אגודת ישראל לא נתנה מענה לטענה ולפיה בית משפט השלום לא דן בשורה של נושאים מהותיים. מינץ קיבל את ערעור אגודת ישראל על החלטה זו, למרות שמדובר בגלגול שלישי ולמרות שלרוב בית המשפט העליון אינו מתערב בענייני בוררות. מינץ מנמק:
"יש ממש בטענת המבקשת [אגודת ישראל] לפיה לא היה מקום ליתן רשות ערעור ולקבל את הערעור על החלטת בית משפט השלום מבלי לאפשר לה להציג טענותיה. הרי כפי שכבר נפסק בעבר, בית המשפט אינו מוסמך לקבל ערעור מבלי לתת לצד שכנגד הזדמנות לשטוח את טענותיו. בעניין זה אף יובהר כי אין בעובדה שניתנה למבקשת אפשרות להגיש תגובה להצעת בית המשפט, שאורכה נתחם ל-30 שורות בלבד, כדי להלום את הדרישה הקבועה בתקנות למתן אפשרות לבעל הדין שכנגד להשיב... קבלת ערעור המשיבה (אף אם בדרך של השבת ההליך לבית משפט השלום) לא הייתה יכולה להיעשות אפוא ללא תשובת המבקשת.
קרית הילד חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים
אלכס שטיין ו
גילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם מינץ. את אגודת ישראל ייצג עו"ד רוני זלושינסקי, ואת קריית הילד - עו"ד חני פרי.