הערעור של ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד צווי המעצר לבנימין נתניהו ויואב גלנט מתמקד בטענות שדחה הרכב הקדם-משפט: משלימות וחוסר סמכות. הערעור הוגש הלילה (28.11.24), על פי החלטה שקיבל נתניהו שעות אחדות לפני המועד האחרון להגשתו. ישראל גם מבקשת להשהות את הצווים עד להכרעה בערעור. ישראל שבה וטוענת, כי לבית הדין אין סמכות לדון במעשיה משום שהיא איננה חברה בו. עוד נטען, כי בית הדין לא נתן לישראל הודעה מוקדמת כנדרש ולכן לא אפשר לה להוכיח שמערכת המשפט שלה מסוגלת לחקור בעצמה את הטענות נגד נתניהו וגלנט. יצוין, כי בפועל דחה נתניהו את ההצעות להקים ועדת חקירה ממלכתית או לכל הפחות ועדת בדיקה לניהול המלחמה, ואשר לדעת היועצת המשפטית גלי מיארה ומשפטנים בכירים אחרים היו שומטות את הקרקע מתחת לסמכותו של בית הדין. ישראל טוענת, כי לא קיבלה הודעה הולמת בנוגע לחקירות בית הדין באירועים שהתרחשו מאז פרוץ המלחמה, ובכך נפגעה יכולתה לטפל בעצמה באירועים. לדבריה, ההודעה מ-2021, שנגעה לאירועים קודמים ביו"ש וברצועת עזה, אינה רלוונטית לנסיבות חסרות התקדים שיצר הטבח ב-7 באוקטובר. עוד אומרת ישראל, כי דחיית טענתה לגבי חוסר סמכותו של בית הדין התקבלה על בסיס פרוצדורלי בלבד, ללא בחינה מהותית. דחיית הטענה פוגעת בעיקרון הריבונות ובשלטון החוק על-ידי שלילת בחינה משפטית של טענות הסמכות, נאמר בערעור. בית הדין קבע שיש לו סמכות לדון ב"מצב במדינת פלסטין". ישראל טוענת, כי פלסטין אינה עומדת בקריטריונים של מדינה לפי המשפט הבינלאומי; הסכמי אוסלו מגבילים את סמכות השיפוט הפלילית שלה על אזרחים ישראלים, ולכן אין היא יכולה להאציל אותה לבית הדין; ולבית הדין אין זכות לפעול בנושא ללא הסכמתה של ישראל, שכאמור אינה חברה בו. ישראל מזהירה, כי ההחלטה תגרום נזק לאמינות בית הדין, שכן הוצאת צווי מעצר נגד מנהיג דמוקרטי הנאבק בעימות משמעותי עשויה להיתפס כלא לגיטימית. ההחלטה תוארה ככזאת שחסרה נימוקים ואינה מתייחסת ברצינות לטענות שהעלתה ישראל.