הוועדה לבחירת שופטים לא בחרה נשיא קבוע לבית המשפט העליון - כפי שהיה צפוי עוד לפני התכנסותה (28.11.24). לא נקבע מועד לדיון הבא של הוועדה, והתנועה לאיכות השלטון הודיעה שהיא מבקשת מבית המשפט העליון לנקוט הליכי בזיון בית המשפט נגד שר המשפטים, יריב לוין, בטענה שהוא מפר את פסק הדין שהורה לו לכנס את הוועדה ולבחור את הנשיא. בפתיחת הישיבה אמר לוין, כי הוא מבקש לשדר בשידור חי את דיוניה הבאים של הוועדה. "יראה הציבור וישפוט כיצד ממונים שופטים בישראל, כיצד ישנם גורמים שמנסים להסתיר זאת, כיצד יש מי שמנסה למנוע דיון ציבורי על התאמת המועמדים לתפקיד. הציוד ערוך ומוכן לכך", אמר. ללוין אין רוב לשידור חסר תקדים של דיוני הוועדה. לוין הוסיף: "צר לי שהגענו לנקודה בה בחרתם לנטוש את מסלול ההסכמות שעלינו עליו בשנה האחרונה, והחלטתם לעלות על מסלול הצווים. בשנה האחרונה הצלחנו למנות 162 שופטים בהסכמה רחבה של כלל החברים כאן. הגשתי גם הצעה בעניין המינויים לעליון. לא עברו כמה דקות והיא נדחתה על ידכם. לא מאוחר לעצור, לנטוש את הצווים ולשוב למסלול ההסכמות". לוין הציע שהקואליציה והשופטים יציעו שני שופטים כל צד, יוכלו להטיל וטו על אחד המועמדים, והשלישי ייבחר בהסכמה. עוד הציע, כי השופט יוסף אלרון יהיה הנשיא עד פרישתו בספטמבר הבא ואחריו יתמנה השופט יצחק עמית לארבע שנים. השופטים, לשכת עורכי הדין והאופוזיציה דחו הצעה זו. הישיבה, החלה בקריאת פרשת השבוע מפי השרה אורית סטרוק. אחריה החל דיון על הכנסת המצלמות. השופטים וח"כ קארין אלהרר אמרו שההצעה לא הייתה על סדר היום. אלהרר טענה שאם לוין באמת היה מעוניין בשקיפות, הוא היה מפרסם את תמצית הפרוטוקולים של הישיבות הקודמות. היא הציעה לקיים הצבעה על המצלמות בידיעה שללוין אין רוב, אך הוא סירב. הוא שב ומחה על כך שבג"ץ חייב אותו לכנס את הוועדה וטען שבכך זלזל בית המשפט בסמכותו להשפיע על בחירת הנשיא ושופטי עליון, במקום להגיע להסכמה רחבה על הבחירה, כפי שהוא מבקש. השופט נעם סולברג השיב: "אתה מעלה בדעתך שהשפענו על השופטת יעל וילנר [שעמדה בראש ההרכב] לכנס את הוועדה?" סולברג גם דחה את הצעתו של לוין להצביע רק על מינויו שלו למשנה לנשיא, באומרו שתחילה יש לבחור את הנשיא. עמית יצא מן הישיבה עם תחילתה, ולאחר שעה - כאשר הדיון לא התקדם בכיוון מעשי כלשהו - הוא ביקש שהוועדה תצביע על סדר היום שלה. "צריך לדון בסדרי עבודתה של הוועדה. החוק מפורש. הסמכות היא לא של היו"ר אלא של חברי הוועדה", אמר. לוין, המשמש כיו"ר הוועדה, סירב: "היה ראוי שאתה לא תעסוק בסדרי הדיון של הוועדה כשמדובר במינוי שלך". עמית הגיב: "אני טוען בחיטים ואתה בשעורים. אינני מדבר על הבחירה שלי, אלא על נושאים כלליים שעניינם בטובת הציבור, למשל אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים לבתי המשפט בירושלים. אנחנו מערכת נותנת שירות וזו פגיעה בציבור".

האם ללוין יש חסינות בפני הליכי ביזיון

בבקשתה להליכי בזיון בית המשפט מזכירה התנועה לאיכות השלטון, כי פסק הדין בעתירה בנוגע למינוי הנשיא ניתן לפני שלושה חודשים, וטוענת שלוין נוקט סחבת מכוונת. לדבריה, בישיבה היום שוב עשה לוין "שימוש פסול ובלתי חוקי בכוחו כיו"ר הוועדה, על-מנת לכפות את רצונו הבלעדי על הוועדה, תוך רמיסה מוחלטת של לשון החוק, נבחרי הציבור היושבים בוועדה, ותוך הפרה בוטה, ברורה ומכוונות של פסק דינו של בית המשפט הנכבד". לדברי התנועה, "לנוכח האמור לעיל, אין מנוס מן הקביע לפיה שר המשפטים מפר את הוראות החוק החלות עליו, וחמור מכך – מפר בזדון וביודעין את פסק דינו החלוט של בית משפט נכבד זה. בנסיבות אלה, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיב לציית לפסק דינו, וכן להטיל עליו קנס, או מאסר, או כל סנקציה נדרשת אחרת, וזאת בהתאם למתווה הקבוע בפקודה לביזיון בית המשפט". יצוין, כי בתי המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט ממעטים מאוד לעשות שימוש בהליכי בזיון בית המשפט, ואין תקדים לשימוש בהם כלפי שר. בנוסף לכך, תעלה השאלה האם ללוין יש חסינות בפני הליכים אלו, שהם פליליים במהותם, וכאשר מדובר בפעולות מובהקות שהוא עושה במילוי תפקידו ושעליהן חלה חסינות מהותית שלא ניתן להסיר.