הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי שיגר (יום ו', 29.11.24) איגרת למפקדי וחיילי צה"ל, שבה הדגיש את הצורך לשמור על יכולותיו המבצעיות של צה"ל תוך המשך תהליך התחקירים על אירועי 7 באוקטובר. באיגרת נכתב: "מינוי קצינים לתפקידים אינו פריווילגיה, אלא חובה פיקודית ומבצעית. צה"ל אינו יכול להרשות לעצמו לקפוא על שמריו". הלוי גם רמז לאפשרות של שינויים אישיים בתום תהליך התחקירים, כלומר להתפטרותו, ואמר: "החלטות אישיות יתקבלו לאחר שהתמונה תתבהר. אנו מחויבים לבצע תחקירים מעמיקים וכואבים, בראש ובראשונה כדי ללמוד ולהשתפר". בעקבות האיגרת, ארגון תורת לחימה ואישי ציבור מתחו ביקורת חריפה על הרמטכ"ל. בארגון טענו כי "הרצי הלוי, אחרי מחדל שמחת תורה, אינו מחזיק עוד בסמכות מוסרית למנות קצינים בכירים. במקום להתפטר ולקבל אחריות אישית מלאה, הוא מקדם את קציני הקונספציה שהיו חלק מכישלונות העבר". עוד נמסר מהארגון: "אחריות אישית אינה סיסמה ריקה - היא מחייבת מעשים. צה"ל זקוק לרוח לחימה ולמוסר יהודי-לאומי, ולא להמשך המינויים ברוח הכישלונות". גם השר איתמר בן-גביר הצטרף לביקורת ואמר: "יש מי שלא מבינים את לשון החוק. אישור מינויים בכירים הוא סמכות השר הממונה. זהו חלק מהאחריות האישית שלנו כשרים, ובצה"ל חייבים להפנים זאת". האיגרת של הרמטכ"ל, שמגיעה לאחר החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ להקפיא מינויים של שני קצינים בכירים, מדגישה את המתח בין הדרג הצבאי לדרג הפוליטי. בעוד הרמטכ"ל מבקש להבטיח את המשך פעילותו המבצעית של צה"ל, שר הביטחון מתעקש לבחון לעומק את אחריותם האישית של המועמדים למינויים, בצל הכישלונות של 7 באוקטובר.