בג"ץ הקפיא (1.12.24) את הליך מינוי נציב שירות המדינה, באיתות ברור לכך שאינו מוכן - לפחות בשלב זה - לאמץ את הנוהל המתוקן שאישרה הממשלה ונוטה לתמוך בעמדה לפיה יש למנותו באמצעות ועדת איתור בלתי תלויה. בחודש אוגוסט אישרה הממשלה את הצעתו של בנימין נתניהו, לפיה הוא לבדו יבחר את הנציב, כפוף לאישור הוועדה למינויים בכירים. היועצת המשפטית, גלי מיארה, טענה שאין די בכך, שכן ועדה זו בודקת רק היבטים של טוהר המידות ולא כישורים והתאמה לתפקיד, וכי מדובר בפתח לפוליטיזציה של השירות הציבורי. לדעתה, על הנציב צריכה להמליץ ועדת איתור ציבורית, שהיא עצמה תהיה מעורבת במינוי רוב חבריה. לבג"ץ הוגשו שלוש עתירות נגד החלטת הממשלה, ובדיון בהן ביקשו השופטים שהממשלה תבחן מסלולים אחרים למינוי הנציב. הממשלה הודיעה, כי היא מוכנה לכך שהנציב הבא ימונה בדרך בה מונה הנציב היוצא, דניאל הרשקוביץ: ועדה מיוחדת שתבחן את המועמד שיגיש לה נתניהו, כולל בנוגע לכישוריו. מיארה הגיבה באומרה, כי הדרך המוצעת "מעוררת קשיים משפטיים לא מבוטלים". עם זאת, הוסיפה, לגבי המינוי הקרוב ניתן יהיה להשלים בדוחק עם דרך המינוי המוצעת, וזאת במספר תנאים: הוועדה תפעל בייעוץ משפטי צמוד של היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו; היא תקבע מראש ובכתב תנאי סף להתאמה לתפקיד לפני שיוצג מועמד אפשרי; ונציגי הציבור בוועדה ייבחרו באישורה של ברנע-פרגו על-פי הסבב של נציגים כאלה. העותרים טענו שאין די בכך, ונכון לעכשיו בג"ץ מאמץ עמדה זו. ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט העליון - ממלא-מקום הנשיא, יצחק עמית, והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז - הוציא היום צו ביניים, המורה להקפיא את הליך המינוי לתפקיד הנציב ולהימנע מכינוס ועדת המינויים המיוחדת, וזאת עד להכרעה בעתירה או עד להחלטה אחרת. הם קבעו שהדיון הבא בעתירות יתקיים בחודש ינואר, למרות שכהונתו של הרשקוביץ אמורה להסתיים ב-12.12.24 (ולא הביעו דעה לגבי אפשרות הארכה נוספת שלה, לאחר שלושה חודשים שכבר ניתנו). "הצדדים מתבקשים להודיע תוך שבעה ימים אם הם נכונים, מטעמים של יעילות הדיון, כי הדיון יתקיים כאילו ניתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבטלו את התיקון להחלטת הממשלה 2129 מיום 4.11.2024 לגבי הליך מינוי נציב שירות המדינה, ומדוע לא ימונה הנציב בהליך של ועדת איתור בלתי תלויה", הוסיפו השופטים.