לבית המשפט העליון אין סמכות לדון בעתירה הדורשת להוציא לנבצרות את בנימין נתניהו לכל אורך עדותו במשפטו. כך טוען נתניהו (1.12.24), בתגובתו המקדמית לעתירה זו, באומרו שבשל סיבה זו - על בג"ץ לדחות אותה על הסף. לחלופין מבקש נתניהו לדחות את העתירה לגופה, באומרו שאין עילה לנבצרותו. גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מבקשת לדחות את העתירה, ומטילה על נתניהו את האחריות להודיע האם יחול שינוי במצב. העותרים טוענים, כי נתניהו לא יוכל למלא כהלכה את תפקידו בעת עדותו האמורה להתחיל בשבוע הבא; לוח הזמנים הנוכחי הוא שלושה ימי עדות בשבוע, 6.5 שעות מדי יום. לדבריהם, אין זה מעשי שנתניהו יוחלף הלוך ושוב בידי שר אחר, ודאי לא בזמן המלחמה, ולכן אין מנוס מנבצרות למשך מספר חודשים. לדברי נתניהו, "מדובר כאן בניסיון חמור ביותר לגרור את מערכת המשפט לתוך הקלחת הפוליטית ולגרום לה להחליט, בניגוד לחוק ובניגוד להכרעת המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים, האם ראש הממשלה יכול להמשיך ולכהן בתפקידו. לדעת העותרים, בית המשפט הנכבד, או מוסד היועץ המשפטי לממשלה, אמורים להפוך למעשה לוועדה עליונה לאישור כהונת ראש ממשלה, וזאת ללא כל סמכות מפורשת בחוק. שום משחקי מילים לא יוכלו להסתיר את העובדה שיש כאן ניסיון לעקור מן השורש את רעיון ריבונות העם". נתניהו מזהיר, בציטוט מפסיקה קודמת, כי אם בג"ץ יקבל את העתירה - תהיה זו "התנגשות חזיתית עם רצון הבוחר" או "חלום בלהות חוקתי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית". לדעתו, "בשים לב כי עסקינן בסוגיה חוקתית ופוליטית רגישה המצויה במחלוקת ציבורית, דין העתירה שבכותרת להידחות על הסף מחמת חוסר שפיטות". עוד מזכיר נתניהו, כי החוק קובע במפורש שראש הממשלה יכול לכהן עד שיורשע בצורה חלוטה בעבירה שיש עימה קלון, ושכל חברי הקואליציה יצאו נגד הכרזתו כנבצר. לגופה של העתירה טוען נתניהו, כי נבצרות היא מצב אובייקטיבי של חוסר יכולת לתפקד, ואיש - כולל בג"ץ והיועצת המשפטית - אינו מוסמך להכריז עליה, שכן אין בחוק הליך כזה. אם חברי הכנסת יחשבו שאינו יכול לתפקד - הם שביכולתם להחליפו. עוד סבור נתניהו, כי קיימת רק נבצרות בריאותית ופיזית, ולא קיימת נבצרות משפטית. לבסוף הוא מזכיר את פסק הדין שקבע שניתן להטיל עליו את הרכבת הממשלה למרות משפטו ואת פסקי הדין שדחו עתירות קודמות להוציאו לנבצרות. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו. מיארה מזכירה, כי נתניהו הודיע שמשפטו לא יפגע ביכולתו למלא את תפקיד ראש הממשלה; הטענות העובדתיות שהעלו העותרים אינן מגלות עילה למתן הסעדים החריגים שהם מבקשים, היא אומרת. "חזקה על ראש הממשלה כי במקרה של שינוי בתשתית העובדתית לפיו תפקידו הציבורי אינו מאפשר את ניהול המשפט כסדרו או כי המשפט פוגע בתפקודו כראש ממשלה, יבהיר זאת", מוסיפה מיארה. תגובתה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן ורן רוזנברג.