שופטת בית המשפט העליון, רות רונן, דחתה (1.12.24) את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של רב-ניצב דני לוי למפכ"ל המשטרה, בשל העדר סיבה להתערבות משפטית. השופט אלכס שטיין הוסיף בהערה חריגה, כי לא היה מקום להגיש את העתירה מלכתחילה. התנועה טענה, כי המינוי בלתי סביר באופן קיצוני, בשל נסיונו הדל של לוי, כשלונותיו כמפקד מרחב חוף ומערכת יחסיו הקרובה עם השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר. עוד נטען, כי הממשלה לא דנה כראוי במינוי אלא נתנה משקל יתר לשיקולים האישיים והזרים של בן-גביר, וכי אמון הציבור במשטרה ייפגע בשל המינוי. רונן מזכירה, כי "הלכה מושרשת היא כי לרשות מוקנה שיקול הדעת רחב בהחלטות הנוגעות לענייני מינויים בשירות הציבורי, וכפועל יוצא מכך התערבותו השיפוטית של בית משפט זה תהא במקרים קיצוניים וחריגים בלבד", וכי הלכה זו חלה גם על המינויים הבכירים במערכות הביטחון והאכיפה. טענותיה של התנועה הונחו לפני הממשלה, היא שקלה אותן והחליטה על המינוי על בסיס עובדתי מלא. ההחלטה התקבלה מכוח תפקידה של הממשלה כרשות המבצעת, ממשיכה רונן, ומושכלות יסוד הן ש"אין בית משפט זה מחליף את שיקול דעתו של בעל הסמכות בשיקול דעתו שלו". ועדת המינויים הבכירים, בראשותו של נשיא בית המשפט העליוןם בדימוס, אשר גרוניס, בחנה את הטענות לגבי היחסים בין לוי לבן-גביר וקבעה פה אחד שאין בהם פגם בתחום טוהר המידות; התנועה לא הציגה כל טעם לקבוע שהוועדה שגתה. השופט עופר גרוסקופף הסכים גם הוא עם רונן. את התנועה ייצגו עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור וסתיו לבנה-להב, ואת המדינה - עוה"ד רועי שויקה ונועה רוזנברג-רכטר.