ועדת הכלכלה המשיכה (יום ב', 2.12.24) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק שירותי תעופה, שנועד להשהות חלק מהזכויות הצרכניות של הטסים במקרה של ביטול טיסה ובכלל זה תשלום הפיצוי בשל הביטול. בתום הדיון הסוער הודיע היו"ר ביטן כי ההצעה, שפוגעת בזכויות במידה מסוימת הצרכנים כדי להביא לחזרת חברות התעופה, תחול רק על חברות תעופה שיחזרו לפעול בישראל. הוועדה קיימה מספר דיונים בהצעה וכדי לצמצם את הפגיעה בנוסעים דנה היום בנוסח מתוקן שהוכן בהתאם להערות שנשמעו בדיונים הקודמים, לפיו מיום כניסת החוק לתוקף, כל עוד נמשך מצב המלחמה, חברת תעופה שתבטל את כל טיסותיה תצטרך להציע לנוסע כרטיס חלופי או מנקודת מוצא שונה או ליעד שונה הדומים ככל האפשר לכרטיס המקורי. זאת במטרה לסייע לנוסעים ככל האפשר להגיע ליעד המקורי אליו התכוון לטוס. בנוסף נדונה הוראת שעה לפיה בין 7 באוקטובר 2023 ועד 30 בנובמבר 2023 נוסעים שטיסתם בוטלה לא יהיו זכאים לפיצוי הכספי. מי שטיסתו בוטלה מה-1 בדצמבר 2023 עד 29 בפברואר 2024 וקיבל על כך הודעה של 3 ימים לפחות לפני מועד הטיסה - גם הוא לא יהיה זכאי לפיצוי הכספי. לכך ביקשה רשות התעופה האזרחית להוסיף גם את המועדים של המתקפה האירנית הראשונה והשנייה, ואת הימים שאחרי חיסול הנייה. ראש אגף כלכלה ברת"א, ישי דון יחיא, ציין כי גם בתקופות הללו נמצא שהיו שינויים דרמטיים בביקושים.

שרת התחבורה תוכל להשהות חלק מהזכויות הצרכניות

באשר לטיסות שיתקיימו מעתה והלאה תינתן לשרת התחבורה סמכות, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשיה ובאישור ועדת הכלכלה, להשהות חלק מהזכויות הצרכניות ובהן לצמצם את חובת מתן הלינה במקרה של ביטול טיסה לעד שני לילות. בנוסף תוכל השרה לקבוע בצו כי לא תהייה זכאות לפיצוי כספי במקרה של ביטול, אם שוכנעה שיש פגיעה משמעותית ביכולת לתכנן את לוח הטיסות, או לחלופין לקבוע כי תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר מ-8 שעות שבשלה נוסע לא יהיה זכאי לפיצוי תצומצם מ-14 ימים לפחות לעד 3 ימים בלבד. בהתאם לדרישת הוועדה, חברת התעופה תצטרך להציע לנוסעים כרטיס טיסה חלופי ליעד הכי קרוב או מיעד הכי קרוב. צו כזה תוכל השרה להחיל, במקרה של מצב חירום, על כל הטיסות או חלקן ולתקופה שלא תעלה על 60 ימים, כאשר תקופת שלילת הפיצוי לא תעלה על 45 ימים.

נציגת אגף התקציבים באוצר: "הבעיה היא לא רווחיות"

בדיון היום הזכיר היו"ר ביטן כי החוק הוא טוב וצרכני ממדרגה ראשונה, אבל במצב שנוצר הוא מוביל לכך שמחירי הטיסות עלו ואנשים נתקעו בחו"ל בלי טיסה בכלל וגם זו פגיעה צרכנית. יוזם ההצעה המקורית, ח"כ אחמד טיבי, אמר כי יש חברות שניצלו את המלחמה לסחוט את הממשלה, ושאל איך זה שאל-על המשיכה לטוס אם הבעיה היא בחוק. היו"ר ביטן השיב כי בגלל החוק אין מספיק חברות שטסות לארה"ב. ח"כ עודד פורר אמר כי הצרכים של הצרכים זה גם שחברות התעופה יחזרו לטוס ושאל למה ביטוחים ניתנו רק לחברות ישראליות. לדבריו, המצב נובע מכשלון של הממשלה ולא יכול להיות שיש רק קו אחד שטס לניו-יורק. הממונה על ערבויות המדינה בחשב הכללי באוצר, מוריה שליסל, התייחסה לערבויות על הביטוח ואמרה כי באוצר הבינו מהחברות הזרות שהבעיה היא לא בהכרח הערבות, אלא חששות של אנשי הצוות לשהות בישראל. "את זה ערבות לא יכולה לפתור", אמרה. נציגת אגף התקציבים באוצר, ספיר איפרגן, התייחסה לסיוע כלכלי אחר לחברות התעופה ואמרה כי האירוע הוא לא כלכלי. לדבריה, "מי שחיפש טיסה יכול לראות שמחירי הכרטיסים מאוד גבוהים, כלומר הבעיה היא לא רווחיות. תמריצים פותרים בעיות כלכליות של פעילות הפסדית, ואנחנו לא מתרשמים שזה המצב. אם יש חברה זרה שלא חוזרת כי החזרה תגרום לה להפסיד כסף אז דלתנו פתוחה. אלי לא הגיעה בקשה כזאת". איפרגן הוסיפה כי לא ניתן יהיה להעביר כספים לחברות זרות בלי שכל הנתונים הכספיים יהיו פתוחים בפני האוצר. היו"ר ביטן השיב כי דלתא לא תפתח את הדוחות הכספיים שלה בשביל לקבל 30 אירו לנוסע, והמטרה היא לייצר יותר טיסות. מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, אמר כי חוק טיבי עשה טוב לישראייר כי הוא גרם לה לייצב את לוח הטיסות, אבל אם החברה רוצה לטוס לארה"ב הסיכון בתשלום הפיצויים במקרה של ביטול טיסה הוא גדול מידי. "אנחנו מרוויחים 18-20 דולר לנוסע ולא יכולים להיות חשופים ל-12 מיליון דולר פיצויים כי הצוות לא בא בגלל שהייתה אזעקה בנתב"ג. בגלל החוק הציבור משלם מחירים יותר גבוהים", אמר. נושא נוסף שעלה הוא תחולת הצעת החוק על הליכים משפטיים שמתנהלים. היועצת המשפטית של רת"א, עו"ד רננה שחר, ביקשה כי ההצעה תחול גם על הליכים מתנהלים כל עוד לא ניתן פסק דין, אחרת לא תהייה משמעות לתחולה הרטרואקטיבית. היו"ר ביטן אמר כי אם ניתן פסק דין הוא יהיה בתוקף ואם הוגש ערעור הוא ידון לפי החוק הישן, בנוסחו לפני התיקון.

ריינאייר דורשת: אגרות בתעריף טרמינל 1

נציג ריינאייר, עו"ד אייל דורון, אמר כי יש שלושה אלמנטים שדרושים כדי שהחברה תחזור לפעול בישראל, האחד הוא שקט ביטחוני, השני הוא תיקון החוק וודאות משפטית והשלישי הוא הפעלת טרמינל 1 או אגרות בתעריף טרמינל 1. "אם טרמינל 1 יהיה פתוח נדע להחזיר 10 אלף מושבים בשבוע ל-10 יעדים מרכזיים", אמר. במהלך הדיון העלה היו"ר ביטן את האפשרות שרק חברה שתחזור לטוס מישראל ואליה תוכל ליהנות מהתיקון לחוק. הוא אף ציין כי הוא לא מוכן לקחת אחריות על העלייה במחירים ועל כך שנוסעים נתקעים בחו"ל. באשר לדרישת ריינאר פנה היו"ר ביטן לאוצר ואמר כי האוצר ידע לקחת מרשות שדות התעופה כסף אז עכשיו הוא יכול להחזיר להם כדי שיוכלו להפחית אגרות. נציגת האוצר איפרגן השיבה כי השמיכה קצרה והצרכים רבים, וחזרה על דבריה כי היא לא משוכנת שהחסם בפני החברות הוא חסם כלכלי. בשל קוצר הזמן והנושאים החדשים שעלו בדיון, בהן הבקשה לתקופות נוספות שלא יינתן בגינן פיצוי, הדיון הסתיים היום ללא הצבעה. היו"ר ביטן סיכם ודרש מנציגי חברות התעופה הזרות להבהיר כבר בימים הקרובים שאם החוק יתוקן הן תחזורנה לפעול בישראל, ושב ואמר כי רק חברות שהודיעו שהן חוזרות ייהנו מתיקון החקיקה. "אם זה מחזיר 20-30 אלף מושבים אז אני מוותר על הביטוח בתמורה להפחתת אגרות", אמר.