"ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים בחוק לחקירת אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל", אומרת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. "קמה חובה על הממשלה - שהיא הגורם המוסמך על-פי חוק להכריע בסוגיה - לקיים דיון בנושא במועד קרוב ולקבל החלטה סדורה, תוך התייחסות לכלל השיקולים הצריכים לעניין". פרקליטות המדינה הגישה לבג"ץ (4.12.24) את תשובתה של מיארה לעתירות המבקשות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. מיארה אינה תומכת בקבלת העתירות כלשונן ואינה אומרת שעל בג"ץ להורות על הקמת הוועדה, אלא להורות לממשלה לדון ולהחליט - ולאחר מכן ניתן יהיה לקיים ביקורת שיפוטית על ההחלטה. הממשלה, בנימין נתניהו ויריב לוין כבר הגיבו בנפרד, ואומרים שלבג"ץ כלל אין סמכות לדון בנושא ובוודאי שלא להורות על הקמת ועדת חקירה. לדברי מיארה, "אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל מתאפיינים בצבר נסיבות ייחודי, קיצוני, וחסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל... אין מחלוקת על כך שנדרשת חקירה והפקת לקחים מעמיקה ואפקטיבית ביחס לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה. הדבר נדרש, בין היתר, לשם מניעת הישנות אסון לאומי כמו אירועי שבעה באוקטובר, ולשם הגנה על חייהם, גופם וחירותם של אזרחי מדינת ישראל". לכן, ממשיכה מיארה, המחלוקת היא על היקף החקירה, המנגנון הנכון והעיתוי המתאים לתחילת פעילותו. עם חלוף הזמן ולנוכח השינויים בתמונת המלחמה, "הולך וגובר משקלו של הצורך בדיון סדור ומעמיק בסוגיות אלה... לצד זאת, קיים חשש פן תיפגע האפקטיביות של מנגנון חקירה, ככל שהקמתו של זה תידחה לפרק זמן לא מוגדר ולא ידוע, ומבלי שלכל הפחות יתקיים בממשלה דיון סדור בנושא שבו, בין היתר, גם ייבחנו הצעדים שיש לנקוט כדי למנוע פגיעה כאמור". צורך זה גובר לנוכח הבדיקה שכבר מקיים מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, וכדי למנוע כפילויות. מיארה דוחה את העמדה שהביעה הממשלה, ולפיה ניתן להסתפק בוועדת בדיקה ממשלתית, בין היתר משום שוועדת חקירה ממלכתית היא עצמאית וסמכויותיה רחבות יותר. גם ביקורת המדינה אינה מספיקה, משום שהיא אינה חלה על כל הגופים שיש לבדוק, היא אינה פומבית ואין בה מנגנון של אזהרת מי שעלולים להיפגע מן הממצאים. הכלי המתאים הוא ועדת חקירה ממלכתית, משום ש"ישנה חשיבות מכרעת וייחודית בנסיבות העניין הקיצוניות לעצמאות המלאה של מנגנון הבירור; לניתוקו המלא מהדרג המדיני; לשקיפות ופומביות הדיון (כפוף לצורכי ביטחון המדינה); ללגיטימציה הציבורית של ממצאיו; ולכך שיהיו בידו כלל אמצעי החקירה האפשריים לחקר האמת ולהפקת לקחים למען הציבור. לבסוף מתייחסת מיארה לאתגרי המשפט הבינלאומי ובראשם צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי בהאג לנתניהו ויואב גלנט. לדבריה, "יש בכוחו של מנגנון חקירה ישראלי עצמאי ובלתי-תלוי להעניק כלי חשוב להתמודדות עם הסיכונים המשפטיים בזירה הבינלאומית הן בבית הדין הפלילי הבינלאומי והן בפורומים משפטיים אחרים". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד יונתן ברמן ומתן שטיינבוך.