ועדת הכספים קיימה (יום ה', 5.12.24) דיון ראשון בהצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3) ובתיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה הציבורית. בפתח הדיון ציין יואב הכט, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, כי התקציב הנוסף הוגש בשל שינוי הנחות היסוד:

• המלחמה נמשכת מעבר למחצית 2024, בניגוד להנחה המקורית.

• המלחמה התרחבה מעבר לחזית עזה.

• חלק מכספי הסיוע האמריקני יגיע רק בשנים הבאות.

לדבריו, "אנו מבקשים תוספת של 31 מיליארד ש"ח עבור תקציב הביטחון, כאשר 18 מיליארד ש"ח מכסים את העיכוב בסיוע האמריקני ו-13 מיליארד ש"ח לצרכים בצפון. נוסף לכך, נדרשים 2 מיליארד ש"ח נוספים לכיסוי עלויות הריבית". ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) וח"כ נאור שירי (המחנה הממלכתי) מתחו ביקורת על האופן שבו מוצגת ההצעה. בליאק: "תקציב המדינה אינו תוכנית חירום - יש לדון בו במתכונת כוללת". שירי: "שינויים נקודתיים יוצרים תקדימים שיכולים לפגוע בניהול התקציב העתידי". נציגי האוצר, בתגובה, הבהירו כי מדובר בתיקון ממוקד בשני סעיפים בלבד - תקציב הביטחון והריבית - ולא בשינוי כולל של התקציב. בהתאם להצעה, הממשלה מבקשת להגדיל את ההוצאה התקציבית ב-33.2 מיליארד ש"ח:

• 18 מיליארד ש"ח - כיסוי העיכוב בסיוע האמריקני.

• 13.4 מיליארד ש"ח - מימון הוצאות המלחמה בצפון.

• 1.8 מיליארד ש"ח - מימון עלויות הריבית על החוב הממשלתי.

בנוסף, תקרת הגירעון צפויה לעלות מ-6.6% ל-7.7%, עקב ירידה בתחזית הצמיחה לשיעור של 0.4% בלבד לשנת 2024. בתקציב הקודם, שאושר במרס 2024, נכללו תוספות של 70.4 מיליארד ש"ח בעקבות המלחמה, ובספטמבר הוגדל התקציב פעם נוספת. לפי משרד האוצר, ההגדלה הנוכחית נדרשת בשל עיכובים בסיוע האמריקני והוצאות בלתי צפויות. הדיון צפוי להימשך בשבוע הבא, על-רקע ביקורת האופוזיציה ודרישת משרד האוצר לאשר את השינויים במהירות. לטענת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, "השנה אינה דומה לשום שנה אחרת, ויש הצדקה ברורה לתוספת התקציבית".