עו"ד איתמר פנס, יו"ר ועדת כספים בלשכת עורכי הדין: "הדברים של היו"ר חשובים בבחינת העובדה שיש המון סעיפים שמופיעים בנסיבות כמעט אקראיות בסעיף 3 וצריכים לעבור לסעיף 2. המסמך מציג קושי רב בחלוקה דיכוטומית ומלאכותית בחלוקת סעיפי תקציב הלשכה לפי שימושים בין סעיף 2 ל-3. יש גם פעילות נפרדת במסגרת הלשכה שכרגע לא בסעיפים הללו וצריכה להיות בסעיף 2".

רו"ח תומר יזדי, סמנכ"ל כספים בלשכת עורכי הדין: "סעיפים 2 ו-3 מפרטים את פעילות הלשכה ויש גם פעולות נוספות שאינן בסעיפים. אתם יוצרים בחוק חיה חדשה, גוף חצי סטטוטורי חצי וולונטרי, שיהיה מאוד קשה לעבוד איתו. אתיקה התמחות ושכר מצווה מסתכמים לכ-20 מלש"ח. היום שכר מצווה ופיקוח מבוצעים על-ידי מתנדבים ולא בטוח שזה ימשיך להיות התנדבותי. סעיף ז3 לחוק מסתכם ב-3.4 מלש"ח- פעולות מאוד חשובות לעורכי הדין כולל אקדמיה וקשר עם רשויות המדינה. בנוסף, יש פעולות מעורבות, למשל הוועדות המקצועיות בס' 3 אך יש ועדות במסגרת החוק שחייבים לקיימן. הפעולות המעורבות מסתכמות ב-9.8 מלש"ח. "יש סעיף תקורה שהוא גבוה - 30.7 מלש"ח אך חשוב להבין את מבנה הלשכה שיוצא לבחירות כל 4 שנים ובוחר יו"ר, ראשי מחוזות, ועדים ועוד. בעלי תפקידים שהם בהתנדבות אך יש תקורה של מחשוב, מבנים ועוד. בחירות אם מחלקים אותן עולות 750,000 שקל בשנה. כך גם הצמדת השכר למדד ועוד 1% ותק, זה יוצא עוד 1.5 מלש"ח בשנה. בנוסף יש קרן לעובדים, יש גיוסים, פיטורים ושינויים מבניים- זה עוד ½ מלש"ח בשנה ועוד. אני לא יודע אם החוק החדש יוזיל את דמי החבר. "אם 20 מלש"ח יהפכו לגבייה וולונטרית, כשבינתיים משתמשים במבנים למשל שהם סטטוטוריים- תהיה פגיעה בהמון עובדים ופיטורים- דבר שיש לתת עליו את הדעת. הפגיעה העיקרית תהיה במחוזות - אקדמיה, כנסים וימי עיון לא יהיו".

ח"כ קארין אלהרר: "הגנה מקצועית על עורכי הדין היא בסעיף 3. זו גילדה מקצועית ואם מי שמשלם דמי חבר לא יהיה זכאי להגנה, למה התכנסנו?" רוטמן: "לתיקי נתניהו הייתה השפעה גדולה מאוד על ההחלטה שלי להתמודד לכנסת, והייתה להם השפעה חיובית ושלילית מאוד גדולה. חשבתי שמערכת המשפט זקוקה לתיקון דחוף ולטיפול בחוליים - התיקים גרמו לכך שאנשים ראו כתבי אישום, שהזיה זו מילה עדינה לתאר אותם, מערכת מוטה ופוליטית, פגיעה בזכויות חשודים, וזה פעל לטובת גיוס התמיכה במערכה לתיקון מערכת המשפט. אנשים ראו בעיניים והשתכנעו. רוטמן הוסיף: "התיקים גם גרמו לי לנזק גדול - כי אנשים כמוך היו לפני כן בצד שלי, ודרשו מערכת אכיפה חזקה. מה שגרם לכם להפוך צד הוא שהמערכת הילכה אימים על היריב הפוליטי שלכם. זה הנזק שנגרם לי ולמסע שהתחלתי הרבה קודם, כי הרבה אנשים שהיו שותפים לדרך אמרו שאני צודק 100% אבל המערכת מטפלת כרגע באויבים הפוליטיים שלי ורק אחרי שנתניהו יחוסל פוליטית וציבורית הם יוכלו להצטרף. מתברר שאצל רוב האנשים השאלה היא פחות מה טוב ונכון למערכת המשפט אלא מה יותר נכון פוליטית". ח"כ יוליה מלינובסקי: "כשעליתי ארצה אחרי לימודי המשפטים הייתי צריכה לעבור את מבחני הלשכה בישראל, 10 מבחנים. היינו צריכים קורס הכנה לכל מבחן. היו מרצים מאוד מכובדים גם שופטים והיה קורס בעברית לשפה המשפטית. עברתי את כל המבחנים. אם הלשכה לא תארגן קורסים לעולים חדשים האנשים הללו יהיו חסרי אונים. זה מקום, חומרים, מרצים, ובזכות המלצה של אחד המרצים הצלחתי להתקבל להתמחות. אלו היבטים שאתם לא מודעים אליהם. כעו"ד חדשה קיבלתי רישיון והחומרים שקיבלתי מהלשכה היו חשובים להבנת הסביבה. כח"כית פניתי לא פעם ללשכה לקבל חוו"ד מקצועית בנושאים שונים, כגוף המקצועי שמרכז את הידע. אין חצי קלאצ'- או וולונטרי או חובה כי מה שבאמצע יפול". ח"כ חנוך מילביצקי, יוזם החוק: "יש הבדל בין פעילות ברוכה וחשובה יותר או פחות, לבין פעילות שמתנה את חופש העיסוק של אדם שלמד ורוצה להתפרנס כעו"ד במימון הפעילות. זהו פער ערכי, אידאולוגי, צרכני, יש פעילויות חובה שכתובות בחוק ובגינן ייגבה תשלום חובה. העובדה שאתם נושאים את שם האקדמיה לשווא, אבל מצד שני לא מצאתם לנכון לחייב השתלמויות ממקצועיות כתנאי לעו"ד, זה קצת לא רציני, ומאוד ברור מי הגופים שמנהלים את חלק הארי של ההשתלמויות, למי הם קרובים, סכומי הכסף שזורמים שם. אתם גובים מעו"ד כסף ועושים בהם שימוש כאילו הם קופה קטנה".

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, התפרץ לדבריו: "אני מבין למה הוא זקוק לחסינות". ח"כ מילביצקי: "זה המנגנון שאני מציע לשם היעילות שתתכנסו אליו. האירוע שבו לפי משובות פוליטיות אתם מתנקמים במחוז אחד או באחר צריך להיפסק. החלוקה של חלק הארי צריכה להתבצע בצורה שווה. כמה שיותר מהר תפנימו את האירוע ותבינו שלשם הולכים, כך ייטב".

עו"ד רומי קנבל, יו"ר מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין: "מבלבלים אתכם. במרכז השיח צריכים להיות 100,000 עורכי הדין הפרטניים. ההצעה לדמי חבר מודולריים של חובה מול רשות, זו הצעה שהסיעה שלי ניסתה לקדם לפני שנתיים בבחירות, כי כשהקמתי את המחוז שמונה כ-22,000 עו"ד, שמעתי מהשטח שהלשכה לא מאפשרת לעורכי הדין לבחור את השירות שהם מקבלים ממנה. כ-80,000 משלמים דמי חבר, אבל כשיש כנס שנתי שמופיע בתקציב הלשכה - רוב החברים לא מגיעים, אלא אחוזים נמוכים יחסית לעומת אחוזי ההגעה במחוזות. הלב הפועם בלשכה הוא המחוזות- מי שנותן את השירות המיידי - שירותי חובה, אתיקה בתי דין משמעתיים, התמחות- אנחנו הצינור הראשון שמבצע. "נבחרתי בבחירות לקדנציה שניה ב-84.5%, ומאותו רגע המחוז שלי נפגע כי אני לא בקואליציה של ראש לשכת עורכי הדין. לפי החוק, לראש הלשכה יש שיקול דעת לתקצב סכום נוסף את המחוזות, אך הוא מעולם לא קרא לי לפגישת עבודה. אני זו שאחרי שנה וחצי ביקשתי אחרי שכבר תקצב את מחוז מרכז, בסכום הנמוך ביותר להשלמה של דמי המחוז 400,000 לעומת מיליון וחצי שזכו מחוזות אחרים. כששאלתי על סמך מה אנחנו מקבלים רק סכום כזה לעומת מחוזות שמקבלים פי 3, יו"ר ועדת הכספים עונה שתקציב מובנה לפי 3 רכיבים - פר-קפיטה, רכיב קבוע ורכיב בשיקול ראש הלשכה. לא היה הסבר למה זו החלוקה. זה רק בגלל שאני חושבת שיש לשנות את החוק ואני לא בקואליציה. נוצר חוסר שוויון בחלוקה התקציבית. בסופו של דבר, טובת עורכי הדין כאיגוד מקצועי היא זו שאמורה להיות מונחת בפני חברי הכנסת בבחינת ההצעה ולא שום שיקול אחר. "דמי החבר הם הכבדה על עו"ד בפריפריה ומי שלא מבין את זה לא מבין את המציאות שלנו. הלשכה היא הדבר הכי חשוב. למה עו"ד צריכים לממן קמפיינים כאלו ואחרים? תנו לחברים זכות בחירה".

עו"ד אלעד דנוך, יו"ר מחוז דרום: "המתווה המוצע ולשון החוק יביאו לפגיעה אנושה במחוזות עד כדי חיסולם. הסמכויות שלנו מעוגנות רובן בסעיף 13(ז) - קיום ועדות מקצועיות, קשר עם רשויות, השתלמויות ופעילות תרבות. ברגע שהתיקון יעבור זה אומר שהלשכה לא תוכל לגבות כספים כלשהם לטובת המחוזות, כי אנחנו פועלים לפי 13(ז) ולא לפי סעיף 2. "המחוז מונה למעלה מ-5000 חברים אך משתרע גאוגרפית על שטח מאוד רחב. אני לא מחוז שיורדים אליו ברגל ממגדלים ובאים במרחק קילומטר. אני מחוז מתוקצב ואנחנו מצדיקים את עצמנו בפעילות ענפה. הפעילות שלנו מגיעה לאילת נתיבות אופקים וירוחם. פגיעה במחוזות תהיה פגיעה בערים המרוחקות". עו"ד ארז צ'צקס, יו"ר מחוז ירושלים: "המחוזות הם יחידות החי"ר של לשכת עורכי הדין, הרעיון של העצמת המחוזות מתכתב עם תקצוב המחוזות. הצ"ח משביתה וסוגרת את פעילות המחוזות כי היא הופכת את פעולתן לפעולת רשות. הלשכה תמיד הייתה אמורה להיות מקצועית ועניינית ולא היה מקום מעולם לשיח הפוליטי. ההתערבות וההתנגחות שנוצרה, הובילה אותנו לכאן. מבחינתי המחוז בוער והבית נשרף. בהתייחס לסעיפי החוק- משמעות הפיכת כל סעיף 2 לרשות היא שאין מחוזות. יש לכלול את סעיף 13(ז)". ח"כ דבי ביטון: "אני חברת מחוז דרום, ודווקא בסוגיית עורכי הדין, כשהייתי 14 שנים עו"ד, הסדנאות, ההשתלמויות והאפשרויות להעניק גם למשפחותינו נעשו בצורה מופתית.הסכום ששילמתי הצדיק כל אגורה בין אם בהשתלמויות ובין אם בתרבות. יש ללכת על פתרונות פרקטיים ולא על חיסול חשבונות". עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "כל הסמכויות בסעיף 13(ז) כלולות בסעיף 3. לאורך הדיון יש הבחנה בין סעיף 2 לסעיף 3 ויש לשנות את מיסגור הדיון ולבחון מה הכנסת חושבת שמוצדק לגבות בגינו דמי חבר ומה לא. למשל השתלמויות- יכול להיות שהן דבר מספיק חשוב שניתן לגבות בגינו דמי חבר גם אם הן במסגרת ס' 3".

ח"כ גלעד קריב: "לפי החלטת הבית הזה ללשכה יש שתי משימות על-לשקוד על רמתו וטהרתו של המקצוע והשנייה לפעול לשמירה על שלטון החוק. מכיוון שיש מחלוקת בישראל כחברה דמוקרטית על הבנת התיבות הללו, גם חברי הלשכה הולכים לבחירות ומצביעים. הסוגיה הזו עמדה במרכז מערכת הבחירות האחרונה, בה הצביעו בשיעור חסר תקדים של מעל 50% ולכן ציבור עורכי הדין בצורה דמוקרטית אמר את דברו. אני לא מכיר שיטה אחרת להכריע במחלוקות. היו סיעות שרצו בבחירות ושמו את הרעיון של דמי חבר מודולרי בראש והן כשלו. "קבלת המרכיב הראשון של גביה מודולרית הוא סיכול חוק לשכת עורכי הדין המגדיר תפקידי חובה, תפקידי רשות ושמותר לעשות עוד תפקידים ולגבות במנגנון של תשלום ותמורה. ברור שברמה העקרונית והמעשית, אם נעבור לגביה מודולרית זו מחיקה של כל תפקידי הרשות הסטטוטוריים. המחוקק קבע שהוא לא משאיר את תפקידי החובה להחלטת הלשכה וקבע את גבולות תפקידי הרשות. הניסיון לעבור לגביה מודולרית משמעותו להפוך את תפקידי הרשות לאות מתה. תהיו הגונים, ובמקום לשחק משחקים נראה אתכם מוחקים מהחוק את תפקידי הרשות. תמחקו את ההכשרות, את ליווי עורכי הדין סיוע פרו בונו ועוד. "לעניין המחוזות, החוק מסדיר צורה מאוד ברורה של דרך העבודה הדמוקרטית של לשכת עורכי הדין, שכמו בכל גוף דמוקרטי יש בה קואליציה ואופוזיציה. כל הצעה שמביאה לכך שיש רק מחוזות והגוף הארצי מדולדל וחלש תביא לחיסול דרכה של לשכת עורכי הדין. אני אומר לראשי המחוזות - אל תשלו את עצמכם". עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין: "ח"כ רוטמן מדבר על נושאי הלשכה כולל היותה וולונטרית שנים רבות. עוד לפני הקמת הממשלה שוחח עם ראשי מחוזות ואמר שעל הלשכה להתפרק ולעבוד רק כמחוזות. שר המשפטים, שהוא המציע והיוזם האמיתי של החוק הזה, כשמנהלת סיעת הליכוד מלווה מקרוב את החקיקה, מכוון את החוק כדי להפעיל לחץ גם בימים אלה בעניין הוועדה לבחירת שופטים, ונציגיו אומרים שרק אם שנציגי לשכת עורכי הדין לא יצביעו בעד בחירת נשיא העליון, כל החקיקה כולל זו, תרד מהפרק. החוק נולד בחטא ואסור שייחקק. בניסיון לצמצם מעט מהנזק שהצעת החוק גורמת, אומר כי בדברי ההסבר לחוק המקורי מובן שהמטרה בחלוקה בין חובה לרשות לא הייתה לאסור על פעילות שחלק ממנה שבסעיף 3 היא חיונית וחשובה כמו הכנסים וההכשרה המקצועית, והוועדות המקצועיות שרובן בהתנדבות. הח"כים אמרו במקור שהם רוצים לקבוע סעיפי חובה, שאליהם הלשכה תידרש בחוק ואם לא תאכוף, ניתן לפנות לבית המשפט, אבל סעיפי 3 כמו השתלמויות, אמרו המציעים, שברור שהלשכה תערוך השתלמויות מקצועיות ולכן ניתן להסתפק בהגדרתם כרשות. "אחת ההצעות לרפא את הצעת החוק היא שחלק מסעיפי 3 יועלו לסעיף 2, בעיקר עניין ועדות מקצועיות, הגנה על המקצוע והשתלמויות מקצועיות. בדרך זו לא תיפגע פעילות המחוזות, כי הכנסת היא זו שחוקקה בגלל סכסוכים בלשכה את הגבלת המחוזות בניהול הארצי, והותירה סעיפים ברורים מה המחוז יכול לעשות. "ההשתלמות מחולקת באופן גס לשני סוגים- כנסים גדולים במו כנס אילת, השתלמויות יקרות יותר שהשאלה אם מממנים אותן, ופעילות יומיומית בעיקר במחוזות שמהווה את הפריסה הגאוגרפית ולכן הן קריטיות. נכון לקבוע שפעילות שלא עולה כסף תותר, ותוגבל הפעילות בבתי מלון וכנסים שם אין בעיה שיהפכו למשק סגור ומי שרוצה ישלם. הצעתי היא לאפשר בסעיף 2 שורה של פעילויות שאינן עתירות כסף, של ניהול הוועדות המקצועיות, קיום הפונקציות שמסייעות מקצועית לעורכי הדין בדברים ליבתיים כמו הגנה מפני פגיעה בעו"ד, זה פתרון שיביא לכך שלא נממן מה שלא צריך. זה לא מחייב גביה מודולרית גלובלית שהיא פתרון הזוי, לא נדרש ובלתי ישים בעליל. ציבור עורכי הדין נשאל על גביה מודולרית בבחירות, ורשימה כמו של עו"ד קנבל לא עברה את אחוז החסימה".

היו"ר רוטמן: "פעילות לשכת עורכי הדין הציפה לתודעה הציבורית את נושא התשלום בכפיה. יש גורמים בלשכה עם עמדות שונות לגבי איך לשכת עורכי הדין צריכה להתנהל ובמה לעסוק, זה טיב המחלוקת, וכל מי שנכח בדיון, הבין שבניגוד אולי למה שהוצג, הוויכוח אינו עם הלשכה, ימין ושמאל, עמדות פוליטיות וכדומה. "מעמדה של הלשכה והחיוב שבהטלת דמי חבר בוודאי בשיעור כה גבוה על עורכי הדין, הוא סוגיה שמי שרוצה לקשר אותה לרפורמה המשפטית, לוועדה לבחירת שופטים או לקמפיין החוצות, יכול לעשות כרצונו. אנשים צועקים "פוליטיקה" כדי להגן על התנהלות אחרת ואני לא עוסק בזה. "בהצעת יו"ר מחוז ירושלים יש הרבה טעם. מצד שני הועלו טענות צודקות על צמצום הליבה. המחוקק הקודם שעסק בחוק בנושא זה נתן קו לפתרון בנושא תפקידי המחוזות, כשקבע רמה של אחוזים. יש נושאים שבשבילם הלשכה קיימת, שאם לא הייתה עושה אותם היינו צריכים שגוף ממשלתי יעשה, להלן סעיף 2. אלו תפקידי הליבה שבלעדיהם אין לשכה. יש תפקידים שהם Nice to have, ומודל המימון שלהם יכול להיות שונה. אפשר לומר שמי שמשלם אקטסרה מקבל אקסטרה כמו מועדון צרכנות, כנס אילת, חברות בוועדות הלשכה ועוד. לא אכריח את הלשכה ללכת בדרך זו למרות שיכול להיות שזו דרך טובה למימון הפעילות. כמי שהשקיע שעות רבות כדיין באתיקה בלשכת עורכי הדין, הזמן שהשקעתי בכך היה שווה הרבה יותר מדמי החבר, גם אם הייתי מקבל שכר מינימום על השעות הללו. "עלינו לקחת כמבוא לדיון הבא את החלוקה שעשתה לשכת עורכי הדין ולגזור עליהם דלתא נרחבת ולומר שאם הסכום הוא 30 מיליון, הסכומים עם נוסחת החלוקה למחוזות, יכולים לשמש לתפקידי הליבה להנהלה וכלליות ולמחוזות לתפקידי ליבה הנהלה וכלליות פלוס תפקידי המחוזות. בכך, המחוזות יוכלו להשתמש בדלתא למימון תפקידיהם וגם הלשכה הארצית תוכל להשתמש באותה דלתא למנגנון שלה, אבל תפקידים מסעיף 3 יהיו במישור הוולונטרי. יצוין כי החלוקה שהציגה לשכת עורכי הדין אינה רחוקה מהמוצע. הצעת יו"ר מחוז ירושלים היא בסיס טוב לחשיבה. נכון שיש הרבה הנהלה וכלליות אך לא ייתכן שבשביל לממן תפקידי ליבה, שנכון להיום אם נהיה נדיבים מדובר על 30 מיליון שקל, נגבים 65 מיליון שקל".