אחד הממצאים הבולטים בסקר הוא הפערים הגדולים בין האוכלוסייה היהודית לערבית, שנרשמו בכל אחד משלושת התחומים שנמדדו. באוריינות קריאה, ציון האוכלוסייה הערבית ירד ב-26 נקודות לעומת הסקר הקודם, והפער בין הציונים של יהודים לערבים גדל מ-39 ל-60 נקודות. בעוד ציון הממוצע של האוכלוסייה היהודית נותר יציב, שיעור גבוה במיוחד של 70% מהאוכלוסייה הערבית דורגו ברמות המיומנות הנמוכות, לעומת 46% בלבד במחזור הקודם. בתחום פתרון בעיות אדפטיבי, הפערים בולטים לא פחות: הציון הממוצע של הערבים (206) נמוך ב-41 נקודות מציונם של היהודים (247). נתונים אלו מדגישים את הפערים החברתיים-כלכליים וההשפעה של מעמד חברתי ורמת חינוך על הישגי המיומנות, אשר רחוקים מלהצטמצם.

ירידה במיומנויות עם הגיל

ממצאי הסקר מצביעים על ירידה בולטת במיומנויות בקרב האוכלוסייה המבוגרת, כאשר מגיל 45 ומעלה ניכרת ירידה חדה בציונים בכל התחומים שנבדקו. קבוצת הגיל עם הציונים הנמוכים ביותר היא בני 65-60, עם שיעור גבוה של 58% ברמות המיומנות הנמוכות באוריינות קריאה. נתון זה מהווה עלייה משמעותית לעומת הסקר הקודם, בו שיעור זה עמד על 46% בלבד.

השפעת ההשכלה והפערים המגדריים

רמת ההשכלה משחקת תפקיד מרכזי בציוני המיומנויות: בקרב בעלי תעודת בגרות עיונית, נרשמה ירידה חדה של 24 נקודות באוריינות קריאה לעומת הסקר הקודם, ובקרב בעלי תואר אקדמי נרשמה ירידה מתונה יותר של 12-8 נקודות. למרות זאת, הפערים בין בעלי השכלה גבוהה לנמוכה נותרו עמוקים. כך, שיעור המתקשים באוריינות קריאה בקרב בעלי השכלה תיכונית בלבד עומד על 49% בישראל, לעומת 30% בלבד בממוצע ה-OECD. בנוסף, פערים מגדריים קטנים נרשמו במיומנויות שנבדקו: גברים הציגו ציונים מעט גבוהים יותר במתמטיקה, בעוד נשים הובילו בתחום אוריינות הקריאה. עם זאת, הירידה הכללית בציונים ניכרת בקרב שני המינים, ובעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית, שם נרשם פער לטובת הנשים באוריינות קריאה.

פערים בין אשכולות חברתיים

עוד ממצאים מדאיגים עולים מפילוח הציונים לפי רמת האשכול החברתי-כלכלי של יישובי המגורים. האוכלוסייה המתגוררת ביישובים באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים מציגה ציונים גבוהים יותר בכל התחומים שנבדקו, לעומת יישובים מאשכולות נמוכים. תופעה זו בולטת במיוחד באוכלוסייה היהודית, ומדגישה את הקשר ההדוק בין רמת המגורים לבין רמת המיומנויות.