התנועה לאיכות השלטון ביקשה מבג"ץ לפעול נגד לוין על-פי פקודת בזיון בית המשפט, עד כדי קנסות ואפילו מאסר, בטענה שהוא מפר את פסק הדין. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סברה שלא ניתן לנקוט הליך זה כל עוד אין תאריך מחייב למימוש המינוי ולכן הציעה לקבוע תאריך שכזה. לוין טען שהוא ממלא אחרי פסק הדין, שיש לו חסינות מפני הליכי ביזיון ושכפיית תאריך תוביל לסיכול נסיונות ההידברות. גורמים בקואליציה אף איימו לאשר סופית את החוק לשינוי הרכב הוועדה אם יוצא צו נגד לוין. השופטים מזכירים (12.12.24), בצטטם פסיקה קודמת, כי "הליך הביזיון נחשב הליך אכיפה קיצוני, השמור למקרי קצה, ואחד התנאים להפעלתו הוא שפסק הדין או הצו שאת אכיפתו מבקשים צריך להיות ברור וחד-משמעי. בהתאם לכך, אין אוכפים מכוח פקודת הביזיון אלא צווים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד. צו שאינו ברור וחד-משמעי אין רואים בהפרתו משום ביזיון בית משפט". והם מוסיפים: "משכך הוא, בהינתן ששר המשפטים לא הפר את ההוראה האופרטיבית, לא מתקיימים בענייננו התנאים לשימוש בסמכות לפי פקודת בזיון בית המשפט". וילנר, גרוסקופף ושטיין מוסיפים: "עם זאת, בשים לב לכך שפועלו של שר המשפטים עד-כה אינו מגשים את הקביעה העקרונית שבפסק הדין - החובה להביא את בחירת נשיא בית המשפט העליון להצבעה על-ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים - אנו מוצאים לנכון להבהיר את הוראתו האופרטיבית של פסק הדין באופן שיסיר כל ספק ביחס לחובות שר המשפטים מכוחו. "לנוכח האמור, ובהתחשב במשך הזמן הסביר הנדרש, להערכתנו, על-מנת לאפשר לוועדה לבחירת שופטים למצות את הדיונים בנושא, אנו מורים כי על שר המשפטים להעלות את בחירת הנשיא לבית המשפט העליון להצבעה על-ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים עד ליום 16.1.2025".