1. נקודת מבחן משמעותית לשופטים הגיעה היום (16.12.24) בהמשך עדותו של בנימין נתניהו בעדותו. האם הם יאפשרו להגנה לעבור פריט-פריט על 315 אירועי הסיקור באתר וואלה שלטענת התביעה מהווים את המתת שקיבל משאול אלוביץ? עמית חדד אמר מראש שכך הוא מתכוון לעשות והשופטים לא הגיבו. בכל פריט שאל חדד האם נתניהו היה מעורב, הציג מה קרה לפניו ומה קרה אחריו, ולעיתים אף השווה אותו לסיקורים אחרים של נתניהו בוואלה ובכלי תקשורת נוספים. לפי הקצב של הפריטים הראשונים בהם עסק היום, כל אחד יצריך סביב 20 דקות - דהיינו 6,000 דקות לכולם ביחד, שהם 100 שעות ו-20 ימי דיונים, שהם שבעה שבועות (בהנחה שדיון נטו נמשך חמש שעות ויש שלושה דיונים בשבוע). וזה רק הפריטים בתיק 4000, אם כי בהמשך הקצב היה מהיר יותר. בסך-הכל טופלו היום כ-20 פריטים, 6% מהם; הקצב הוא של 17 ישיבות (שישה שבועות). השופטים התערבו לראשונה בפריט השישי, כאשר רבקה פרידמן-פלדמן שאלה: "אם הוא [נתניהו] אומר שאינו יודע ואינו מעורב, מה הערך המוסף שלו?" תשובתו של חדד הייתה מפתיעה-משהו: "אשמח מדי פעם לקבל הנחיות מכבודכם. אנחנו לא יודעים כל כך מה עושים עם כתב אישום כזה; האמת שאנחנו יודעים, חוזרים מכתב האישום כפי שכבודכם המליצו". השופט משה בר-עם הציע: "אולי כדאי בכל פריט להתחיל במה שמעניין אותנו - מעורבות, ידיעה". חדד המשיך בדרכו המרחיבה. רק בפריט התשיעי, לקראת השעה 15:00, שאלה פרידמן-פלדמן האם צריך לעבור פריט-פריט או שהם כמו הקודמים. חדד: "יש התייחסות ספציפית, אבל אמרתי בכנות שאנחנו במבוכה". השופט עודד שחם: "אפשר לשאול שאלה כללית ולשאול ספציפית. אפשר לשאול אם היה או לא היה קשר [של נתניהו לפרסום], ולפי זה לכוון [את החקירה]. אם יש חשיבות מיוחדת - תציפו את זה". בר-עם תהה: "אם נתניהו לא נשאל על זה בחקירה ולא הוצגו ראיות, למה צריך לשמוע על זה לראשונה?" חדד: "אנחנו באמת במבוכה". נתניהו התערב (בצורה חריגה מאוד, כאשר מדובר בנאשם המיוצג בידי סניגור): "כשאני מתייחס, עולות ראיות מזכות". פרידמן-פלדמן: "הראיות האלה כבר לפנינו". בר-עם הציע: "יש קבוצות של אירועים". דומה היה, כאילו חדד לא ממש רוצה להאריך בכל פריט וזוהי יותר דרישה של נתניהו. בשורה התחתונה, השופטים לא כפו על חדד לצמצם; נראה מה יהיה בהמשך. 2. נתניהו טען שהפריטים הראשונים בכתב האישום הם תוצרת יוזמתו האישית של זאב רובינשטיין, או בעקבות שיחותיו של האחרון עם שרה נתניהו ואולי ביוזמה שלה (כולל למשל ההכפשות נגד גילת בנט). קו מעניין, שבית המשפט יקבע האם הוא נכון עובדתית, וחריג בדינמיקה של היחסים בין השניים. אולי זהו ההסבר (או אחד ההסברים) לאריכות בה דיבר נתניהו ביום הראשון של עדותו על סבלותיה של רעייתו. 3. נתניהו חזר שוב ושוב על העובדה שאינה שנויה במחלוקת, ולפיה הוא נשאל בחקירתו במשטרה רק על תשעה מבין 315 הפריטים. כאן הטרוניה שלו בהחלט מוצדקת: לא ניתן לו להתמודד עם ליבת החשדות נגדו, ובהחלט ייתכן שחלק - ואולי חלק ניכר - מן האירועים לא היו מוצאים את דרכם לכתב האישום. חוקרי המשטרה שהעידו לא ממש נתנו הסבר למחדל משמעותי זה. נתניהו טוען, שהסיבה היא שחוקריו חיפשו אותו ולא את האמת. 4. התביעה כמעט ולא התנגדה לאריכות החקירה בנוגע לפריטי הפרסום. מותר לנחש, שהיא סבורה שהאריכות הזאת פועלת לטובתה, ושדבריו של נתניהו מעניקים לה נקודות אחיזה לקראת החקירה הנגדית. 5. לבקשת נתניהו בוטל הדיון שאמור היה להתקיים מחר. הסיבה נמסרה בדלתיים סגורות, ליתר דיוק - בלשכת השופטים. נראה שמדובר באירוע ביטחוני כלשהו. נזכיר רק, שבקשתו המקורית של נתניהו הייתה להעיד רק בימי שני ורביעי. נראה מה יקרה, אם בכלל, בימי שלישי הבאים. ציטוט היום "אמא שלי אמרה שצריך להרבות במחמאות" (עו"ד עמית חדד). "אתה לא מיישם את זה" (עו"ד נועה מילשטיין ממשרדו).