רשת מלונות בראון, שבשליטת ניר ויצמן, מבקשת (16.12.24) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לכנס אסיפות נושים לאישור הסדר חוב שתציע להם. החברה מדווחת על חובות של 953 מיליון שקל, ומציעה לשלם כעת 125 מיליון שקל ועוד סכום לא ידוע שיתקבל ממכירת נכסיה. רוב החובות יועברו על שמה של קנדה-ישראל, העומדת לרכוש חלק מפעילותה ונכסיה של בראון. הרשת כוללת 16 מלונות בוטיק פעילים בתל אביב ועוד שלושה בירושלים, היא מנהלת ארבעה מלונות באילת ובירושלים שאינם בבעלותה ומעסיקה 500 עובדים. לדבריה, הגורמים להגעתה לחדלות פרעון הם מגיפת הקורונה, המשבר הפיננסי בישראל ובאירופה, עבודות הרכבת הקלה בתל אביב שפגעו במלונות הסמוכים אליהן, ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית שגרמו לירידה בביקוש לחדרים בתל אביב ומלחמת חרבות ברזל. בראון חייבת 785 מיליון שקל לנושים פיננסיים ומלווים, 167 מיליון שקל למשכירי הנכסים בהם פועלים המלונות, 22.6 מיליון שקל לספקים ונותני שירותים ו-5.5 מיליון שקל לעובדיה. בשנת 2022 היה לה גרעון מצטבר של 400 מיליון שקל, וכיום יש לה מדי רבעון הפסד תפעולי של 4 מיליון שקל ותזרים מזומנים שלילי של 5 מיליון שקל. המקור העיקרי להסדר הוא מכירת חלק מפעילותה ונכסיה של בראון לקבוצת ישראל-קנדה שבשליטת המנכ"ל ברק רוזן והיו"ר אסי טוכמאייר, הנסחרת בשווי של 4.7 מיליארד שקל, ואשר בבעלותה ובניהולה כעשרה מלונות ברחבי הארץ. על-פי מזכר ההבנות בין הצדדים, ישראל-קנדה תשלם 112 מיליון שקל, אשר ישמשו לפרעון חלקי של החובות: 35 מיליון שקל לנושים הפיננסיים, 39 מיליון שקל לקבוצת מנורה-מבטחים ו-38.5 מיליון שקל לנושים הרגילים. עוד אומרת בראון, כי להסדר יועברו 11 מיליון שקל מפקדונותיה בבנקים, 2.4 מיליון שקל ממכירת אחד המלונות וסכומים בלתי ידועים ממכירת כעשרה נכסים נוספים. עובדי הקבוצה, הספקים ונותני השירותים יקבלו 100% מהחובות כלפיהם, מול משכירי הנכסים גובשו הסכמות פרטניות, ואילו החובות לנושים הפיננסיים והמלווים יועברו על שמה של קנדה-ישראל. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד כפיר ידגר, אמנון ביס, מאיה בן-מאיר, נועה גרינברג ונטע שמאי.