במתחם תיירות שהוקם שלא כדין בידי מתנחלים בשומרון נעשו שוב ושוב עבודות בנייה בלתי חוקיות במשך עשר שנים, כאשר בשבע שנים מתוכן דן בג"ץ בעתירה נגד עבודות אלו. חלק מן העבודות בוצעו במימונה של המועצה האיזורית מטה בנימין. כך קובע (16.12.24) השופט בדימוס עוזי פוגלמן. מדובר במתחם "עיינות ענר" שליד היישוב נריה, המצוי על אדמות פלשתיניות פרטיות. ראשיתו בשנת 2014, בעבודות שביצעו גורמים שונים מהיישוב - חפירת בריכות, הצבת ספסלים, הקמת סככה וסלילת שבילים. לאחר חטיפתם ורציחתם של הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח ז"ל, הוקדשו העבודות לזכרם. בשנת 2016 הגישו שני פלשתינים, הטוענים שהם בעלי זכויות בקרקע, תלונות למשטרה, לצה"ל ולמינהל האזרחי נגד העבודות, אך דבר לא נעשה. בשנת 2017 הגישו אותם מתלוננים, יחד עם הארגונים יש דין ועמק שווה, עתירה לבג"ץ. התקיימו בה מספר דיונים, בהם מסרה המדינה שורה של עידכונים - הן על העתקה והריסה של בנייה בלתי חוקית, והן על בנייה בלתי חוקית נוספת. לדברי פוגלמן, מדובר ב"קושי ממשי בהתנהלות המדינה. כך, והגם שהמדינה סברה מלכתחילה שמדובר בבנייה שנעשית שלא כדין בקרקע בבעלות פלשתינית פרטית, ממועד הגשת העתירה הגישה המדינה הודעות עידכון שבהן פירטה על בנייה חדשה - חוזרת ונשנית - שנעשית במתחם. "בכל הנוגע לבנייה זו, פעלה המדינה במסגרת ההליך בדרכים שונות: לעיתים הבנייה הוסרה; לעיתים הוציאה המדינה צווי הריסה חדשים; ולעיתים הגיעה להסכמות עם המועצה האזורית שתסיר את הבינוי. אולם אין חולק כי גם לאחר שננקטו פעולות כאמור, לאורך כל השנים שבהם ההליך תלוי ועומד לפנינו, בנייה בלתי חוקית במתחם נמשכת". במקביל, שינתה המדינה מספר פעמים את העמדה שהציגה בפני בג"ץ. פוגלמן מוסיף: "נתון נוסף שיש ליתן לו משקל בבחינת עמדת המדינה הוא מעורבותה האקטיבית של המועצה האזורית בבינוי הבלתי-חוקי במתחם. בשנת 2020 ציינה המועצה האזורית כי הוועד המקומי נריה, שפועל 'כזרוע של המועצה האזורית מטה בנימין אכן השקיע סך של כ-60,000 ש"ח בתמיכה בפעולות נוער היישוב במתחם המעיין, ובכלל זה בריצוף, בבניית הפרגולות, באיטום הבריכות ועוד'. דהיינו, חלק מפעולות הבינוי במתחם - שאין חולק שנעשו שלא כדין ושלא לפי דיני התכנון והבנייה - נעשו במימון של רשות מקומית ישראלית". בשל התנהלות זאת, דחה פוגלמן את עמדת המדינה והורה לה לממש את צווי ההריסה שהוצאו לשש בריכות שנחצבו במתחם - הבנייה הבלתי-חוקית האחרונה שנותרה בו. השופטת דפנה ברק-ארז הסכימה עם פוגלמן, תוך שהיא מוסיפה: "התנהלותם של המשיבים, כמתואר על-ידי חברי, מעוררת קושי - הן מבחינת הטיפול הנרפה באכיפת החוק ביחס לפלישה לקרקע פרטית והן מבחינת השינויים הרבים שחלו בעמדתם בנוגע לכך, מבלי שהוצג טעם מבורר המסביר זאת. ניתן לצפות כי הלקחים הנדרשים מכך יופקו, על-מנת שמקרים דומים לא יישנו". השופטת יעל וילנר סברה בדעת מיעוט, שיש להרוס רק שלוש מבין הבריכות. המדינה והמועצה האיזורית חויבו בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את העותרים ייצגו עוה"ד שלומי זכריה וליאור צור, את המדינה ייצג עו"ד דניאל מארקס, ואת נריה והמועצה - עו"ד אביתר רבנשטיין.