בסוף השנה אמור השר לפיתוח אזורי, דודי אמסלם, לקבל לידיו את מסקנות הוועדה הציבורית שמינה לפני ארבעה חודשים, שמטרתה להמליץ כיצד למנות בכירים ברשות החברות הממשלתיות, וליזום הצעת חוק ממשלתית לקידום הנושא. בוועדה חברים מתחומי האקדמיה והעשייה. בנאום שנשא (17.12.24) בוועידת המפרץ הבינלאומית לאזוריות שהתקיימה בחיפה, אמר אמסלם כי חוק רשות החברות אינו משקף את האוכלוסייה ונוטל מהשרים ומהממשלה את היכולת למשול על-פי רצון הריבון. הוא הצהיר על כוונתו להוביל הצעת חוק שתיגזר מהדוח שאותו תגיש הוועדה. על הדרך שהובילה ליוזמה להקים ועדה ציבורית, סיפר: "נכנסתי לראשונה לנושא ב-2019. ראש רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט - שלא הכרתי קודם - אמר לי, אי-אפשר למנות. שאלתי למה? 'יש נבחרת', השיב. אבל בדקתי ולא כתוב בחוק שצריכה להיות נבחרת. אמרתי לו: 'תן לי פרופיל מי בנבחרת. התשובה שלו חרותה אצלי עד היום - 75% בני 65 ומעלה מהרצליה ומתל אביב, רואי חשבון, עורכי דין, אשכנזים. ומה עם מועמדים לניהול מדימונה, מירוחם, מקריית אתא ומחיפה? אמרתי לינקי, אתה לא ממנה אף אחד מהנבחרת, רק ממה שנקבע בחוק. ראה את זה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וכתב לראש הרשות 'אתה לא יכול למנות'. אמרתי לינקי, אני השר ואני מנחה את הרשות - ואם יש ליועמ"ש בעיה - שיבוא אלי. בינתיים הוגשו ארבע עתירות לבג"ץ, הממשלה נפלה והחליפו את הממשלה, והם [ממשלת בנט-לפיד] מינו את האנשים שבנבחרת". באשר להשקפתו בנושא, אמר השר אמסלם: "אצלי אין כוכבים ונבחרות. יש עולים חדשים, יש חרדים, יש ערבים, יש דרוזים. אני לא מבחין בין בני אדם, ורואה בשוויוניות שליחות עליונה. היום יש רק מנהל בכיר אחד מבאר שבע, מאשקלון וממקומות נוספים בפריפריה אין כלום. גם החבר'ה של אמסלם, כפי שיאיר לפיד קורא לנו, יכולים לנהל את החברות הממשלתיות. לדבריו, לפיד צייו כי הוא [אמסלם] יו"ר הוועדה הגרעינית, והוסיף בהתנשאות: "תחשבו על זה טוב בלילה". אמסלם: "אני מבקר במקומות הכי רגישים, שאני לא יכול אפילו לומר איפה, ורואה כמה 'חבר'ה של אמסלם' נמצאים שם ומנהלים אירועים. אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות, אמר כי הוא דוגל ב"זרימה טבעית" כלשונו, שאינה מוגבלת בידי יועץ או יועצת משפטית לממשלה שמחבלים בעבודה, שיטה שבה לא משנה מי האדם ומה שם משפחתו, אלא רק הסתכלות מקצועית על כישוריו. לדבריו, בפרקליטות ובבית המשפט העליון קיימת תקרת זכוכיות המונעת מבני עדות המזרח להתקדם. באמצעות שיטות יירוט, שבה דורשים מהמועמד מחזורי ניהול כספיים של חמישה מיליארד שקל, וכך מעדיפים שני הייטקיסטים במקום מנהל מפעל ביטחוני בדימונה. "כל מועמד שאני מגיש פוסלים לי על הסף", אמר השר אמסלם. "אנחנו לא פחות חכמים מהם". הוא הסביר כי אינו עושה זאת עבור עצמו או עבור הילדים: "אנחנו נלחמים על הנכדים, כדי שלא יקרה מצב שבו מישהו יחליט שהם לא יכולים לעבוד במקום מסוים. שלא יעברו את מה שאנחנו עוברים". לשם כך, סיכם, צריך סיעתא דשמיא.

אשכולות ברשויות המקומיות

אמסלם התייחס בנאומו גם לסוגיית האשכולות ברשויות המקומיות. הוא סיפר כי בשנת 2017, שהיותו יו"ר ועדת הפנים, הגיע אליו מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים דאז, ואמר כי רוצים להקים אשכולות. "אני אוהב את הרעיון אבל רוצה וולונטרי, לפחות בהתחלה. נתחיל ב'גזרים' - תקציב לכלמי שירצה להקים אשכול", אמר אמסלם. הוא אמר כי כמי שמגיע מעיריית ירושלים, הוא רואה בעייתיות ויתרונות באשכולות כגון מט"שים [מפעלי טיהור שפכים], אתרי פינוי פסולת, חינוך ומצויינות. "אני רואה בחיוב את האשכול של חיפה ומקווה שיילכו בשאר הארץ אחרי זה. יש לגודל ולאיחוד הכוחות יתרון ויש יותר תקציבים מהממשלה", דבריו.